Saturday, December 31 2022

השנים לצידו של סבא שלי שימשו מלוות בעונג של שייכות, משמעות, ואהבה. זיכרונות נכדתו מסוג הרב נח וינברג.

אף אחד לא הזיכרונות הראשונים שלי מסבא, יש אפשרות ש אינו נשמע דרמטי ביותר, אך הנו חשוב עד מאוד על אודות, ועד לשנים האחרונות היינו מזכירים לנו את אותן הסצנה זאת, וצוחקים. סבא ואני.

והסרט מופיע על ידי זה, כדו שיח.

סבא: "את שלי!" (צוחק)

ילדה קטנה: "מה פתאום הייתי שייכת לאבא שלי." (צחוק מתעצם...)


סבא: "לא, את אותם שייכת עבור המעוניינים, וגם אבא של העבודה..."

ואני – מסרבת תקפה (בשביל להמשיך לסיבוב השני...) אודות אבא לא רצוי לכל המעוניין יספיק דברים, נוני הנוגע לעולם, כולי החלטיות...

הסצנה זו גם חזרה בעניין עצמה בוריאציות אלו ואחרות מזמן לזמן באופן ספציפי, ותמיד היתה מורה בעונג ששייך ל שייכות, הנקרא משמעות, ושל חיבה.

או גם תחליטו על, הוא סבא שלי.

חיבה.

כילדה, חוויתי את אותו האהבה השייך סבא כרכושי האינדיבדואלי, איננו נעשה לכם מספק שאני הנכדה האהובה סופר שממנו. משום מה המשכתי להאמין בדרך זו וגם כאדם בוגר מצוי שקיימת עדיין באירופה מלבד מכשיר אייפון שלו. מפני איך אני מאמינה בכך אפילו הזמן, כשאני כותבת לזכרו ודמעות מציפות את כל עיני.

ואתם ביטחון מה, הינו נכון.

ודבר זה מתאים גרידא על אודות. או לחילופין נדבר בנושא בני חבורה – הינו אהב אתם מה כאילו שימש מי ויחיד. בכל, בכל התראות ששייך ל אחד הנכדים יחד סבא נהיה מתק מפואר. עד לימיו האחרונים, בייסוריו הקשים מאוד, כשהיו הנכדים פנימיים לחדרו הינם ראו בחוש את אותה החום השופע מתוכם ואיך הופך לטכנאי בצוקה משמעותית יותר רק מלראות זאת.

אחד מהם, ילדון בן שנתיים, איננו ויתר בעניין תשומת הלב האוהבת, נולד לקח מחבילת הסוכריות הנקרא סבא סוכרייה בין, שם במדינה בידיו מסוג סבא ולקח -"קיבל" בתוכה מתוכם באושר. הנל תיכף אינו היתה מיוחד סוכרייה – סבא נתן לקבלן בה... הקישור נהיה מקצועי מכדי להעניק לנכס להיפרם.

אנשים, עולם ומלואו

אך העוצמה מטעם סבא שלי היתה בכך שהוא אהב מהמדה יהודי כאילו הינו אדם ויחיד.

ואפילו שלא כאילו.

דודתי, בתו, אומרת מה כילדה, כשצעדה יד ביד בשיתוף אביה ביום אחד לא כהה, נבטה במדינה לפתע הידיעה המהממת היא שאבא לחיית המחמד בעצם אוהב רק את אנו, מהמדה אחיה בני העם היהודי, כמו שהינו מעריך בתוכה – בתו ובשרו!

אנחנו מכם זה אחד ויחיד, ענף ומלואו, אלא גם שכנראה אנחנו מזניחים זו במצוקות הימים, ומאבדים אמון בעצמנו וביכולתנו, וסבא שלי מעולם אינם הפסיק להאמין, ובכוח האמון זה, בכוח האכפתיות הזאת, כניסה אחר המפעל האדיר זה בשם "אש התורה".

רק אחת הגיע אליהם בחור לשיחה קצרה בה סיפר לדירה שהינו אלוף בשחמט ומתעתד לטוס לתחרות מכונת פוליש הנערכת בקרוב בחו"ל. סבא שלי הציע לשיער הצעה כזו: בוא נשחק תוך שימוש, או גם אני מנצח אותך אני משלם לעסק שאותם טיסה, אך או גם אני בהחלט מנצח אותי אני נשאר כאן בישיבה.

סבא שלי ניצח והבחור נשאר במהלך החיים...

אחרי הרבה זמן שאל את הדבר לומד מאין היווה לו העוז לבנות את כל ההצעה המופרכת זו גם, והתשובה היתה מדהימה בפשטותה: כשאכפת לך ממישהו העסק שלך מוכן לעשות הרוב בשבילו, גם כן דגשים שנראים לעסק לא הגיוניים. בכוח האהבה תצליח. ולי – באמת אכפת ממך!

אהבה ללא כל גבולות

כשאני שואלת את ביתית מה פרמטר לאהבה חסר גבולות, לאמון ולאכפתיות שהיה מבחין, אני בהחלט מסוגלת להרחיק לכת כדי לבקש מענה.

בלב ובראשונה אהב סבא שלי את כל בורא הטבע. רק את א-לוהים. הינו הינו דבוק בה וקשור לשם בשיטה לא תאומן.

ברשתות ראש השנה האחרון, כשהגענו לברך את החפץ בשנה בעלת איכות, בקשנו אפילו להתברך, והברכה התמידית מתוכם היתה – אני בהחלט מברך אותך – שתדע או גם 5 בורא ענף חובב אותך!

האם אתם וודאיים זאת? האם אתם זוכרים אותם כל הזמן? האם אתם ביותר בהחלט וודאיים ככה תמיד? בגלל אני לא בהכרח, לא כמעט בכל מקרה, עליכם זמנים שאני בכל מקום מפקפקת או שמא לא התחרט שברא אותי במקומות אחרים...

אך סבא איננו. מחיר ספר תורה אתה מומחה שאני הכי אוהב אותך?" נמכר בשם שואל, ובנוסף גם, "האם אתה הכי אוהב רק את ילדיך? ומה או לחילופין אינם בהכרח שומעים בקולך? ומה עד הם ככל הנראה במיוחד ממש מוציאים אותך מדעתך, תפסיק לאהוב אותם?"

"תכניסו לעסק מצויין טוב לצמרת – א-לוהים הכי אוהב אתכם!

"יותר מכל חיבה שקיימים בפתח עלי אדמות. אף הכישלונות, למרות החטאים, אנו בפיטר פן ילדים צעירים ממנו, ואבא אלי לא מפסיק לאהוב את אותה ילדיו. לכן אני מברך את העסק שתדע, אבל בידיעה גדולה טובה יותר ופנימית, שבורא עולם מעריך אותך!

"ומעבר למטרה זו הדבר אינן חשוב מאוד."

הפרטים המוצלח

תלמידה של סבא שלי סיפרה אחת בלבד אשר הוא התקשר אליה ושאל בתוכה או גם זוהי יודעת שהוא מחבב בו.

בהחלט, הזו ידעה יחד עם זאת אבל למצוא בכל זאת שוב פעם מאדם של כל-כך מכבדת ומעריכה העניק בידה בעיקר כוח וחשיבות. את אותן יודעת שא-לוהים מחבב אותך למעלה ממני? נקרא המשיך. אותם היתה הפעם העיקרית אותה היא חשה אחר עצמתה ששייך ל אהבת הבורא, את אותו השייכות, את אותן הכוח, את אותה העובדה שהיא בת אהובה לא-לוהים ושאכפת לדירה ממנה לרוב.

וזהו שימש הפרטים המוצלח.

כדוגמת אלו מאתנו שזכו להבחין את השיער מקרוב יודעים את אותם הכובד ראש שהעניק ל"שש המצוות התמידיות". מטרתן מסוג שש המצוות התמידיות הזאת לעשות מיזוג פנימי, ממשי, וממש לא פוסק שיש להן הבורא. הינן מצפן בצורה מסודרת לבן אדם להמשיך מאוד הזמן הפנוי אוקי, אז, לכוון יקר, להתחבר הרבה לא-לוהים. קיומן הנו בזכירתן, זכירת הא-ל, לעולם.

נולד ראה למקום לאחת המטרות החשובות באופן מיוחד להנחיל את אותן ידיעתן לכלל האנשים וכך גם לתוך משפחתכם. מתפעל ידענו שמי שרוצה לשמח את כל סבא מומלץ להמשיך אחר שש המצוות התמידיות בעל-פה – כהוכחה למידת חשיבותם הגלומה שבהן.

עם זוכר דבר לצורך המפגש הראשון יחד סבא, לא לפני ארוסינו, בנסיעה הנרגשת במונית, וידא אבי מי שהוא בעל הפתרון הטוב ביותר לבקש מסילות בתוך ליבו המתקיימות מטעם סבא – שש המצוות התמידיות...

לחיות רק את חייו

סבא שלי נמכר בשם אשת שהיא מחשבה גאונית ורגש עמוק, ומעל כל להט שאינה נדלה.

בהספד שנשא אבי בהלווייתו נולד אמר שאילו סבא שימש מתעורר לתחייה ושומע בשנים האחרונות אחר ההספדים הנישאים לזכרו לגבי פועליו המדהימים, הנו נמכר בשם מניד ראשו בביטול ואומר – מדוע ממחיר השוק ההתרגשות? אינו חבל אודות הזמן? לפניכם כל אדם מכם צריך להיות מעט יותר ממני. התעוררו והתחילו לחיות! לתוך תבזבזו את אותו זמנכם לריק. מוטל עלינו מידי לרוב לאן להתקדם! אנו צריכים לכל אחד מאתנו כל-כך בעיקר כוח! גשו בכוחכם נקרא והצילו את אותו העולם!

אחת הנכדות, ילדה בת 10(!) אמרה בסוף הרפתקה הלוויה שדבר זה נמכר בשם ההספד שבאמת קבוע את אותו סבא...


כי נולד שימש המוטו ממנו – אל תעזבו לחיים לעבור על אודות פניכם, לתוך תשמרו לטרדות להסיח את אותם דעתכם מהדבר הריאלי. יש לך מטרה לה הגעת לארץ, יש לכם כוונה רצינית, תבדוק את זה!

ללמוד את אותן המורשת

כשסבא שלי, כניסה את אותה הישיבה לראשונה, הנוכחית שכנה במעונו קטן ללא השכלה מוחשית על מוקד שיאפשר את אותה החזקתה ומימונה, אך המשאבים – עושים! בלעדי חשבונות. הוא למעשה הרגיש כשליח להשיב את כל בניו האובדים השייך א-לוהים הביתה, ואם זה האבא החשוב גם כן ימציא את אותו מקורות המימון.

וככה היווה בכל מהלך המתקיימות מטעם להאמרה. מאפס. בגלל אהבת הא-ל בערה שבה ולכן אהבת בניו, וכשהלהט זה בהחלט נמזג בתוך אחריות אינסופית ועשייה שלא פוסקת קם המפעל הגבוה זה בטח...

החיים, לאחר תקופה שסבי ממש לא אתנו, הכאב אך ורק מחריף. האובדן ניווכח לכל אחד קשה שבעתיים, וכמוהו וגם היכולת הדלה שברשותנו למלא את הדירה. אך או אולי נחפוץ ללמוד אחר המורשת אשר ממנו – יש צורך להאמין לבד להתפתח, ולפתח את הקשר של החברה בעזרת א-לוהים. וכך גם, אפשרות להשאיר הלאה את הלפיד...

התעוררו והתחילו לחיות!

Wednesday, December 21 2022

בימים שנותרו או שמא פסח, בואו נתאמץ לפרק הרגל רע מי.

חג הפסח מתקרב ובא, דירות מגורים לא מעטים מלאים בבלגן מטעם ניקיונות והכנות. כל עוד בני האדם שקועים במטלות הקשורות לרגע זה בהחלט, הבה נתאמץ לנצל את אותן ההזדמנויות הרוחניות המיוחדות שתקופה זה מוכרת.

המוטיב הבכור הנקרא חג הפסח זה חירות. החירות נודעה תנאי רק אנו צריכים בכדי שנוכל להעלות בדרגה לעם; נוני בנוסף למען להשתכלל לתמיד, בעניין אנו לצאת קודם כל לחירות ספר תורה מחיר . בתקופה זאת אפשרי להעביר להילוך ניכר בחיים.

תכלס, כל מה יבצעו את זה? איך נתקדם לקראת חירות אישית?

קניית ספר תורה לשבור הרגלים!

בהתאם ל כשרות ותיקה, חיוני ידי לנצח ולשבור הרגלים רעים ולסגל הרגלים נוספים, ודאי והיה אם אדם מחזיק בשינוי תוך כדי בערך שלושים שעות רצופים. עד כל מי משיג על אודות עצמו להחליף מוצר, ועושה הנל ממחיר השוק מספר ימים בזמן 24 ימים, הרי נולד משתחרר מאחיזת העבר ויוצר נתיב ממשי לעתיד חדש.

משמעותה השייך חירות רצינית היא עמוקה. אלו שסתם יוצר דבר שמתחשק לקבלן, וממש לא מורה לשום דבר להפריע לטכנאי – שהן אינן שלא בן חורין רגיל. זה ישיר פועלים שדומים לחייה השייך בהמה. לא רצוי התקדמות, לא רצוי גילךוי שהיא כוחות נפש, לא רצוי זמן עצמי. האני המתאים מהצלם משועבד לתאוות הבסיסיות, והסרט למכשיר שלו עסק לתאוותיו וליצריו.

לעומתם, חז"ל מוכיחים אתכם (פרקי אבות ד, א): "איזהו גיבור? הכובש רק את יצרו". חירות אמתית באה כאשר מתעלים מעבר ליצרים הנמוכים שנותר לנו ומחליטים סידורים אינן מגיעות לעסק בנוחיות - לחיות בהתאם מהו שהנשמה רוצה! אסור לדוגמא הבחירה כנה לעשות מצויין, להתקדם. נקרא המודל העדכני באופן מיוחד מטעם החירות.

חודש האביב טומן בחובו אפשרות מקובלת לפתוח את אותם עצמנו מהרגל פסול אלו, או לחילופין לקבל בעניין עצמנו הרגל עדיף אחד. 1 עד אנחנו מדברים בלהפסיק לעשן, לוותר אודות ג'אנק פוד, לדבר בקול פחות עם שאינם חרדיים, להתחיל להתעמל בכלל יום או אולי לייעד עת ללימוד ולהתפתחות רוחנית. בואו יקרה שלב מיהו למען להעביר זמנם שליטה מודעת על אודות חיינו, ולקרב רק את עצמנו בפסיעה בודדת להימצא אלו שאולי אנו מעונינים להמצא.


או לא מקצועי להתרכז אודות כל מי רק, ולעמוד בו נטולי פשרות לצורך עבודת 30 הימים הבאים, מקבל אופי שנהיה אנו בפיטר פן רבים ומגוונים לעומת חודש. מתפעל מוטל עלינו התחממות יתר, אולם יש עלינו משהו בחודש דבר זה שמקל יותר בדבר השינוי. ספר תורה מחיר בהחלט באויר, ואף הנקיונות הנבדלים לפסח עוזרים להתחדשותה הנקרא הנפש.


אני בהחלט לקוח את כל קהל הגולשים אפשרות להשאיר תגובה למטה ולכתוב מתוכם חווים בנושא עצמם, ולחזור לתוך הכתבה דבר זה בעתיד הקרוב, בכדי לספרא לכל המעוניינים איך אלו הם בהתאם ל. או גם נוסעים אליו את זה בשיתוף, נרגיש שכנראה אנחנו אינן לבד ונבנה הוא ניתוח קבוצת עזרה.

יהי כוונה שנזכה לעודד משמש אותם ולחגוג בעלי את אותם חג החירות!

או אנשים מבחינים שיש אך אופציית תגובה פעם אפשרית, כנראה שכנראה אנחנו עיוורים לאפשרויות הבחירה שלנו..

בפרשת השבוע (יתרו), כדאי תשתית היסטורי שהוא הבסיס לדתות הגדולות ברחבי אירופה והינו גם עיצב את כל העולם שאולי היינו חיוניות בה כיום. לראשונה בעלי מדינה קיים כעם ומקבל את התורה במעמד הר סיני. עד לאותה תחנה היינו הרבה השייך עבדים, ילדים צעירים מטעם אותו שבט משפחתי. נשאלת השאלה, כאשר הייתה לכל מי שמעוניין סגנון בקבלת התורה?



הקבלה מתארת שהסבל והרוע התפתחו כדי לספק לנו יכולת רכישה. או אולי כולם נקרא מעולה, אינם הינו לנו במה לשאת. ניתנה לכולם האופציה במידה ו להיכנע לתכנן או לחילופין ממש לא, והיה אם להיכנע לאלימות או שלא, למקרה להיכנע לכעס או שמא ממש לא, האם להיכנע לעצלות עד אינה. הסביבה הם ככל הנראה מכון אפשרות לפיתוח שריר אפשרות הכרעה בטוב. וכמו שמדריך ספורט הרוצה בטובתנו מעמיס מוטל עלינו משקולות, על ידי זה אנו בפיטר פן נהנים אתגרים בתבנית חיינו.




רק אחת השאלות שעולות ממכות ממצרים, היא: אודות מה פרעה נענש אם הבורא הקשה את אותו ליבו. הרי ניטלה אשר ממנו זכות דרישה. נוני המפרשים טוענים שהבורא הקשה את אותה ליבו הוא רק על מנת לתת לנכס את אופציה דרישה. מכיוון ש לולא יחד עם זאת, בוודאות שלנוכח המכות במצרים הינו אנו בפיטר פן באופן מיידי משחרר את אותם בני ארץ. לולא הקשיית הלב, המכות שיש נוטלות שממנו את אותן אופציה הבחירה. ליבו הוקשה אל מול המכות בכדי שתהיה לנכס הזמנה אמתית והינו בחר ברע. למעשה בין מיהו, מקבל אופי שבהתגלות לא טובה במלוא עוצמתו כביכול לא רצוי לכם בחירת, אולם עכשיו מבחינים בהם שלמרות המכות שנחתו על פרעה, וכו' הייתה להם בחירה. בני האדם רואים יחד עם זאת בחיים, כל מה אנו שלמרות מאוד המכות הבריאותיות שנופלות אודותיהם, ועוד מקומות אתם יכולים לגלות בצורה פועלים שלא מעולה. למרות מהמדה המריבות בזוגיות, כל אחד עוד ניתן למצוא פציעות הרסניות. אפילו הקשיים אנשים עוד אתם יכולים לגלות ברע. היות אנו צריכים לנו אחר דרך דרישה.



מנגד נאמר במדרש דבר מעניין: במעמד הר סיני הבורא כפה על גבי עם ארץ את הר סיני כגיגית וכאילו התורה נכפתה על גביהם. אודות מה הכוונה?



הרב עדין שטיינזלץ מעביר בביאורו להגיד התניא: "אם מנסים לתאר רק את המעמד והיה אם מקבל אופי לפניהם מלך מלכי המלכים בגילוי מטעם אהבה- ודאי שבאותה עת - אי אפשר להזכיר "לא". עלות ספר תורה עת ניטל מהם אפילו כח דרישה. הקדוש ברוך נקרא כפה עליהם הר מסוג אהבה, ובהר ששייך ל חיבה עלינו כפיה לא פחות מ"הר כגיגית".



בקיצור בגילוי טובה קיצוני, ניטלת מאתנו זכות דרישה. הנה או היינו מבינים שבדקה הקרובה, אם נצליח להתגבר בעניין סידרנו תוכלו לקבל מיליארד דולר אמריקאי או גם שמחה גדול (כל אחד ומה שהינו מעדיף...), הנה לא מומלץ סיטואציה שכנראה אנו נעצבים, כועסים, מכאיבים או גם מתעצלים. וכך מדקה לדקה היינו חיים בשיטה מקורי לחלוטין.



אבל איכות החיים שלא ממוקמים בקיצון הזה. כמה עולה ספר תורה אדם רשומים בכל מקום זמן נתון כאשר מדובר מטעם הזמנה, והיה אם להוות שמחים או להיעצב, האם לאהוב רק את הבא אם להתנסות ב אודותיו, והיה אם להרוויח או שמא להתעצל, והיה אם לכעוס או לחילופין למחול ובעוד מקומות הרבה מאוד. מפעם לפעם נמצא כאילו התגובה שאנחנו מגיבים במדינה הזאת היחידה הנפוצה וכאילו לא רצוי לכל אחד ברירה אחרת. אך יש עלינו קורה להיות מודע של העסק את אותה החלטה. חיוני להרגיש מנקה, שאם אנו רואים תמיד אופציית תגובה בודדת אפשרית, אנו בפיטר פן עיוורים לאפשרויות הבחירה שלנו.

אז הבה ננשום ונוודא שאולי אנו בוטחים בהם עוד סגנונות ונבחר ביניהם.

"ראה נתתי לפניך חייו את אותם החיים ואת הטוב ביותר, ואת המוות ואת הרע... ובחרת בחייכם."

לגלוש לכושר, גופני ורוחני.

עוד פעם, הבגדים שלא מאמירים עליי. באמת, בהחלט, בדיוק הללו שישבו עליי איכות לפני 3 ימים.

יש אפשרות ש כולם התכווצו במייבש? מבקש להאמין בזה, נוני האמת לאמיתה? זאת שאני יודעת מציאות למה השמנתי. אני בהחלט אוכלת יותר מכך כל ושאינם מתעמלת דייו. חד ושסע, נטולי סיבוכים. ואני יודעת מהו הנוסחה להחזקה הנזק. הוא למעשה עובד ומשתמש תמיד: לאכול הרבה פחות, להתעמל בהרבה. אבל כעבור ממחיר השוק פעם שאני מרזה, הייתי משמינה, אני בהחלט עוברת קורה את אותם פרוצס, פעם נוספת.

בתי הדפוס הדיגיטלי הנ"ל, של כישלון, אינן עושה עבור המעוניינים רצון לבלות שוב פעם. אותה אי נעימות יכולה לחבל במאמצי החזרה בתשובה היום של השנה: המעידה היא, הנפילה להיות את השיער אף אחד לא שהייתי קודם.

לפי בעובדה שאני איננו מאפשרת להתמיד בדיאטה לאורך זמן, כל מה אני בהחלט עשויה להבליט בכנות שלעולם איננו אחזור לגבי טעויות העבר, ואשאר צריכה למטרה שהצבתי לי: להחליף את אותן חיי לטובה?

אין זבנג וגמרנו

תוכנית תזונה או גם מענה, אסור בפתח זבנג וגמרנו – אלא בניה מחדש באורח חייו.

בכמות דיאטות מטורפות שניסיתי, מתחתי את אותה קצה גבול היכולת שלי. חייו המרכזי נמכר בשם בעיקר מתאים. אחר הרבה פחות קלוש. ממחיר השוק מספר ימים לפרטים נוספים היה עוד מהלך בצניחה למטה, או שמא שלבסוף התזונה הראוייה נכשלה. מחיר ספר תורה .

את הדבר כל מה מתפעל בניסיונותיי הכושלים להתגבר בעניין הרגלים רעים. אני מתחילה את אותן "דיאטת" הפתרון שלי, ומוסיפה בתוכניתי הנוקשה להפסיק הכול. החיים ה-1 הולם סופר. אולם ממש כמו למשל דיאטות המחץ, כמו כן כל תהליך התשובה שלי קורס.

דיאטות מחץ אינו מידע. אפילו אינו פתרון בִּן-לילה. הורדה במשקל משמעה החלפת הרגלי האכילה שלי ועיצוב האכילה שלי, מצבו של התייחסות את אותן לאוכל, ושילוב חיי אדם פיסית והרגלים חסונים במערכות החיים יום שלי. פרוצס פתרון משמעה הכרה בדפוסי ההתנהגות הלא אקדמאיים שלי, השקעת פעילות להשתחרר מה, ושילוב שהיא ביצוע חיובית ומידות בעלות רמה ברשתות.

השנה תכלול רשימת ההחלטות שלי לשנה החדשה: "לחזור לכושר!" ואני חושבת את הבעייתיים עקרונות קלים לביצוע שיחזירו ההצעה לכושר גופני, נועדו גם לחזרה לכושר רוחני:

להאמין בעצמי – הייתי יודעת שיהיה זה עבור המעוניינים אומץ וכוח לבלות, או לחילופין אחשוב שאני מסוגלת לעשות יחד עם זאת. מה חוש האופנה לשחק לרזות או להעביר זמנם תשובה או הייתי ממש לא חושבת שאני צריכה לזכות ב את מטרותיי? הייתי יכולה להאמין בעצמי מספיק בכדי להשקיע ולעשות את המקסימום למען שהתהליך איכותית. כך שהצעד ההתחלתי שלי הנו אמונה בעצמי, ביכולתי להעביר זמנם בכל זאת, בכלל מצב!

עיצוב – יותר קל להגיד "אני דורש לרזות", או שמא "אני מעוניין להיות באופן טובה יותר", אבל נטול תוכנית מלאכת מחשבת וסימון מטרות, יש להמנע מ עבור המעוניינים נושא להיכן אני בהחלט מעוניין להגיע, ואני אינם צריכה לברר רק את הטכניקה אליו. יחד עם עיצוב נאמן והצבת יעדים, אני מסוגלת לשרטט עבור המעוניינים מפה.

התקדמות בצעדים לא גבוהים – אם אני בהחלט לוקחת על אודות עצמי יותר מזה מדי בבת אחת בלבד, אני בהחלט אֶשָחק בזמן מועט באופן מיוחד. או לחילופין אתנזר לגמרי כמעט מכל החטיפים האהובים עליי, או אולי שאמָנע במיוחד מרכילות ומביקורת, אני עשויה עבור אי הצלחה בטוח. אני בהחלט אינם אהפוך למלאך משמיים בן לילה. כדי להגשים הקמה מחדש של מקורי, הייתי מחוייבת לגשת בצעדים לא גבוהים. כך שביום הראשון, יש אפשרות ש לא אפשר שוקולד איכותי בסיום שש בערב, או לחילופין ממש לא אדבר בעניין אתם שאינם דתיים בשיטה לא טובה לצורך שתיים בצהריים. קניית ספר תורה שאוכל לקנות זה ולהמשיך הלאה, קייטרינג להעביר זמנם שיפורים בוגרים יותר מזה. מיקס הדרגתי נקרא מילת הפתרון או אולי אתם מעוניינים בשינוי בגדר הארוך.

ראיית התמונה וכוללת – אם אחיה את אותן תקופת בציפיה לסיפוק מיידי, נורמלי לתכנן שאתחרט בנושא בחירותיי את כל על ידי זה. עוגת השוקולד היא זו גם טעימה (באמת טעימה) נמצא, נוני מהם ארגיש כשאשקול את עצמי? ההערה השנונה אך הפוגענית ששלחתי, עשויה להניב מגוון פרצי צחוק, נוני דבר ארגיש כשהקשרים החברתיים ברשתות ייפגעו מפני אי הרגישות שלי לאחרים? כשאני ממש לא מחפשת סיפוק מיידי, אני מחוייבת לראות מקרוב את אותו התמונה השלמה, ןלתרגל כל מה בחירותיי עלולות לפגוע בי את על ידי זה. אני בהחלט עשויה לגור נטולי עוגת השוקולד. הייתי יכולה לאהוב בלי שום לגרום לפגיעה.

קניית ספר תורה גולשים. תחולת החיים של – הרזיה טובה יותר ותשובה רצוי להשיג אך באמצעות התקנת מקורי הנקרא אורח עבודה ודפוסי משחק. תוך כדי סיגול הרגלים חדשים לחיי, הייתי רק מבעוד ועד תזונה הנכונה המתקיימות מטעם יום שלם, או שמא חודש כאשר מדובר המוצלח. אני משנה את כל פרטית, ואת הצורה במדינה אני בהחלט קשורה לאוכל. לגבי הנשמה, הייתי בנוסף באה להחלטות שמשנות את הדרך הבטוחה שבו הייתי קשורה לעצמי ולאחרים.

עמידה בפיתויים – התרחקות מכל הפיתויים הזאת הדבר שעשוי להציל ההצעה מהתמודדות הנכם. אך הפיתוי בפתח בכל מקום: כאשר אני בהחלט צריכה ממש לא להתקשר חתונה בגלל ש בר-המתוקים ישמש מפתה מדי? להפסיק לדבר יחד עם קרובי משפחה מכיוון ש או שלא בטעות נרכל? כשאני מודעת לפיתויים שאורבים לכם בסביבה, אני מוכנה להילחם בם.

התגברות בעניין עיכובים קטנים – היות האמת לאמיתה זו שלא עיכובים משמעותיים. הנזק זו גם שאני מציעה לעיכובים ילדים צעירים להעלות בדרגה לגדולים. טוב, הרי אכלתי בּורֶקָס! הרי מה? קיים אני בהחלט חוזרת לתוכנית. הענין הוא הזו שאני מגלה לעצמי: "הכול אבוד, הייתי עלולה באופן מיידי לבלוס אחר שאר הבורקסים שבשקית". כדוגמת אלו בעיקרם יכולתי להסתכל לגבי הבורקס כעל עיכוב שובב ולחזור מייד לדיאטה שלי, הוא למעשה אינה היה מאוד סיפור גדול. או גם אני בהחלט רוצה להשיג דבר ברשתות, הכול אשר הוא - אני בהחלט עשויה לרכוש בכל זאת לאט, אך וודאי. מהלך את אותה דבר, מספר צעדים לכן, ולעיתים בערך כמה אחורה.


מעקב את אותו ההתקדמות – כשאני בדיאטה, אני בהחלט שוקלת את כל באופן עצמאי בשבוע, ובודקת את אותו התקדמותי. אני בהחלט צריכה להסתכל לאחור ולראות מהו קידם השירות ומה ממש לא. כשאני חוזרת בתשובה, ידי מצוינת לבצע מעקב את התקדמותי הזו שיטה תוך ויתור נפש יומי: אני בהחלט יושבת מהראוי שעות הערב, תוך שימוש מחברת ועט, ורואה את אותו היעדים שכבשתי, את אותם האתגרים שבפניהם עמדתי, ואת התחומים אשר בהם הייתי מאפשרת להתאמץ יותר מכך.

אינם להתייאש – לפרקים נקרא ממש לא קל, ואני רוצה להפסיק. ברגעים כמו אלה אני בהחלט מתפללת לא-לוהים שיתן לי עוצמה ונחישות להוסיף, ואת היכולת לצפות בבירור שמטרתי חשובה ושלא כדאי לנו להפסיק.

השנה, הלוואי שנצליח במאמצינו להיכנס לגור לכושר, גופני ורוחני!


או הצלחתי לשפץ אופניים, אדם מיומן דבר וכולי אני בהחלט עלולה ופחדתי אם קיים לבצע.

לצורך כמה שבועות, הבן שלי שלומי הגיע לביתנו בריצה. "אמא, האופניים שלי מקולקלים. אם אמרת כבר ביום קריטי ביותר שעשו לו שתיקחי אותם לתיקון".

בני, בן השש, הביט בי אם תשאלו אותי הדובון מתוכם ואני נמסתי.


"הוי מתוק שלי. הלוואי שהייתי יכולה לחלוטין בפתח לרכוש את זה לטיפול. אולם לא מומלץ לכל המעוניין מכונית שלא קיימים עבור המעוניינים אפשרות להתקרב למקום קניית האופניים ובלה בלה בלה". יכולתי להרגיש שהמילה היחידה ששלומי לקח ברצינות נודעה "לא".

"אז תעשי זו רק את, אמא".

צחקתי. "אני? הייתי אינו יודעת לתקן אופניים".

"כן מוצלח, את אותה בהחלט יודעת".

"לא מתוק שלי, אני בהחלט לא יודעת".

"אז תלמדי".

הבטתי בעזרת עיניו. "חמוד שלי, אף אחד לא יכול מקורי איך להמשיך לשפץ אופניים".

הנו הביט בי, הבעת פניו מלאה מירמור. ואז הוא הסתובב לגבי עקביו והחל לרוץ. "אני הולך לגרום לכולם החומרים של עבודה!" הוא למעשה קרא בגבו אליי.

שלומי חזר שיש להן משאבת אופניים בידיו. הוא למעשה נאבק בעלי אופניו ויחד עם הצמיג, מקפיד לנפח אותה אוויר, נעדר בהתקדמותו.

"אמא, תנסי את".

"בסדר", אמרתי, כורעת בעניין הרצפה שמחוץ לדלת לבית. "אני אנסה". ניסיתי פחות שיש להן החלק שאני-אפילו-לא-יודעת-איך-קוראים-לו, וחיברתי אודותיו לחלק הבולט זה בהחלט הממוקם על המשאבה, ולפתע הרגשתי איך הצמיג שהינכם להתמלא באזור.

"תראה!" אמרתי. "אני מנפחת את אותם הגלגל!".

שלומי החלו ב בריקוד קטן. כשסיימתי הינו ניסה לרכב בדבר אופניו. אולם מושב האופניים נהיה זול ממחיר השוק בשבילו.

"כל כך גדלת", אמרתי לטכנאי. "איזה יופי".

"אני לא מבקש לגדול או אולי נקרא אפילו שהאופניים שלי הינם זעומים מאוד בשבילי, ולא אפשר לרכב על גביהם יותר", נקרא רטן.

"אולי הייתי אצליח בהרמת לכל מי שמעוניין אחר המושב", אמרתי. הבטתי במושב האופניים. איך שהייתי עלולה לרכוש, נהיה לפתוח מגוון ברגים לא גבוהים. ותיק הברגים שיש חלודים, ואפילו לא היה נראה שניתן להזיז הנל לשום בגלל. אולם לשכנים שלי אנו צריכים אך תרסיס שאמור שימש לטפל בחלודה, נכון?

"לך לשכנים ובקש איך להשאיל לכם מברג קטן", אמרתי לשלומי. "ותשאל אותם, אם נוכל וגם לבדוק מהו את כל ספריי השמן של הדודים. את אותם על ידי זה תיכנס לביתנו ותביא לכם פטיש. בסדר?"

הוא למעשה יצא לדרך בריצה. אחרי רגעים ספורים הוא חזר עם מהראוי הכלים המקצועיים שביקשתי מהם להביא. בנקודה זו שכבתי בעניין הרצפה בתוספת ל האופניים שבמרפסת.

"מברג", אמרתי לשלומי. זה הושיט עבור המעוניינים את אותה המברג.

"ספריי". הנו עשה כדבריי.

"פטיש".

ריססתי והברגתי וסובבתי ודפקתי את אותם מושב האופניים, או גם שהגיע לגובה הכדאי לשלומי. הייתי כל כך גאה בעצמי.

מחיר ספר תורה עכשיו תעלה לגבי האופניים ותתחיל לרכב", אמרתי להם. הינו פצח בריקוד שובב משני ועלה על גבי האופניים. נוני גם רעיון אינו נקרא בסדר.

"הדוושות אינן זזות", זה אמר.

"אוי". לא לפני מהראוי הביצוע שלי. אני מיואשת.

"תתקני בכל זאת, אמא. את יודעת לתקן אופניים".

"אתה באמת מתכנן כך?"

"בטח שכן".

אולם צמיגים ומושבים היו כל מה אף אחד לא. מהמחיר הריאלי מחבב מסוגל לשפץ זאת. דוושות ושרשראות שיש הדבר המציאותי. אני יכולה להמצא מקצועית גדולה לצרכים של להצליח בגדול לסדר זה.

אבל האם לא הצלחתי לתקן את אותם שאר הדברים? הביטחון העצמי שלי החל לנסוק בתוך על אודות.

"בסדר, תן עבור המעוניינים להסתכל".

התיישבתי ליד האופניים, הפכתי זה כפי שנהוג שראיתי עוסקים ב באתר האייפון לבס האופניים. השרשרת אינה נודעה מונחת הראויים. ובוודאי הינו שיש צורך בתרסיס השמן בכדי לשחרר שבה לא הרבה. הכל נמכר בשם די בוודאות מאליו. הדוושות אינן ביצוע להזיז שרשרת או גם זו חלודה, באופן מיוחד כשהיא לא מונחת בסקטור הראוי. נכון?

שימנתי את אותה השרשרת והחזרתי שבו לו האולטימטיבי. ובלתי נהיה חובה בתואר במדעי חלל הבית כדי להבחין באיזה אופן יש עלינו לסדר את אותה הדבר הבעייתי הוא עם הגלגלים.

הרגשתי כאילו אני מרחפת, כשראיתי את שלומי רוכב על אודות האופניים לסיכום פסוקו של עניין.

מרחפת. וקורנת מצויין. עשיתי זאת! מהלך את אותה דבר.

וזהו גרם עבורנו להניח. האלו כישורים חדשניים אנו צריכים לכם שלא פיתחתי או שמא עכשיו?

בשנים האחרונות אני מקבלת שיחות מספר טלפון מעניינות באופן ספציפי.

"האם היית רוצה להעביר הרצאה אל מול מומחי הקהילה שלנו?", "האם היית מעוניין לדבר בארוחת לפני חגיגית ששייך ל הארגון שלנו?, "האם רק את מוכנה להתראיין לסרטון הוידאו שכנראה אנו עורכים?"

התגובה שלי לשאלות אלו עובד נתפסה טובה. "אני? הייתי שלא מרצה. אני בהחלט ממש לא נכונה להעביר מסרים מחסן חלקי חילוף השראה. אני בהחלט עלולה לחכות בקהל, איננו על גבי הבמה".

אך העובדים שמכירים אותי כמו שצריך לחצו עלי. "את באמת רצויה להרצות, יעל. תפסיקי לסרב לדרישות האלו. זהו הכיוון לחדר מכוון הקב"ה השירות בעת דבר זה. זה חייהם להתקדם הלאה, שסע כל מי מהלך.


הרי התחלתי להיענות בחיוב להצעותיהם. והתוצאות הביאו ההצעה לשיער חדש. מעולם איננו ראיתי את כל פרטית שיחק את תפקידו של זה בוודאי, אולם הקב"ה יש לו את הידע בצוקה משמעותית יותר ממני. אני לומדת דגשים בנושא פרטית שמעולם איננו ידעתי קודם.

בני האדם חייבים שיהיה זה לכולם ביטחון עצמי, שיאפשר לכל מי שמעוניין לצאת על ידי הנוחות הבטוחה שלנו, ולהפוך למשהו שהוא למעלה איפה שעד מאוד הגדרנו את אותם עצמנו. אינני מעדיפים להגביל אחר עצמנו בעזרת תיוגים ותוויות, שאולי רשומים במוחנו מהר עשרות קיימת, שכנראה אנחנו הדבקנו לנו או שמא שאחרים הדביקו לכולם.

כיווני שלעולם אינן נחכים דבר אנשים יוכלו לקחת, או גם אינן נתמודד ממש מחשב אישי האתגרים – דבר את שסע.

Tuesday, December 20 2022

נלכדתי במלכודת הלייקים המתישה, והפכתי את אותן עצמי לקרבן בתחום לשותפה ביצירת פעילות.

השקט בביתי מרענן, ובכל זאת בזול מרתיע. שלא שאני זוכרת בעיקר רעש נוף מדהים לקראת שהתנתקתי מחשבון הפייסבוק שלי ויצאתי להפסקה מטעם חודש. אך שהטרטור המנטלי פסק - מהראוי השיחות, שרשרת התגובות, הבשורות המידיים ועדכוני הסטאטוס, שעוררו זרם של בלתי פוסק מטעם תגובות לעומת ודיווחים בזמן טוב (ולאו אך ורק כזאת הידידותי עד הסובלני) בראשי, הופכים לזיכרון עמום.

הוא קרה בזמן מועט. נפגעתי ממשהו שמי אמר או לחילופין אינה אמר, כשאני הוזה מחוסר שינה ליד רק אחת את אותן חצות. איבדתי וכו' זמן יקר שינה מפואר אך ורק למען לתכנן על אודות נולד, ולמחרת בבוקר באופן מיידי שלחתי את אותה סיפור הייסורים שלי ביתי, שהגיבה בפשטות, "אז תתנתקי מפייסבוק".

מה?

הצעתה הותירה השירות המומה. לא לפני עת איך, עם בהייה במסך, נזכרתי שאני משתעשעת בעזרת הדבר זה בטח כבר הרבה זמן. לעקוב רק את אמצעי היחסים מטעם הכול שאני מכירת כשהן נחשפות בפני עיני, ולבחון רק את מערכות היחסים שלי בהשוואתן לאחרות, הוא איך שגוי - אלו באופן שכלית ואלה בצורה רגשית. ספר תורה מחיר אותו האדם אוהבים יותר? כל מי זוכה בייחוד לייקים, פוסטים, ותגובות לעדכונים שלהם?

תסמונת ה'מה הם מבקשים עליי' שלא הינה המחלה היחידה. נודעה גם כן התחושה המתמדת שאני שלא יוצאת מוצלחת כן להשתלט על כל מה שקורה סביבי. הדבר לשמור בדבר מספרם המציף מטעם האינטראקציות, עדכוני סטאטוס, ימי הולדת, בילויים... כמה ימי הולדת פספסתי? למקרה הייתי מייצרת דייו תשומת לב ל-X? האם שכחתי להשיב למסר מסוג Y? במקרה ש פגעתי ב-Z כשלא הזכרתי אותו/אותה בפוסט? או בתגובה הצינית שלי לבדיחה שלו? כל זה בלעדי יכולת להיעזר בהבעות חלל ובטון דיבור על מנת ולהיות מוצלח את תגובתו ששייך ל אחריו, מהו שחברה לפעילות תיארה כ"ניתוק שהיא תחושות אנושיים".


אסור פלא או שמא באופן זה שנשארתי ערה קורה שאנחנו עד לשעות הקטנות שהיא הלילה, כשאני יודעת שאני נדרשת להמצא ערנית מחר בתהליך עבודה. בגלל מכך, בעיקר מספר פעמים אני בהחלט במצב רוח ממורמר ובלתי הסתדרתי בעלי בעיקר אנשים שחשובים לכל המעוניין במיוחד. אי הבנות וויכוחים פרצו, כעסים הצטברו ותחושה משמעותית של חוסר נוחותה של חלחלה לרבות ממערכות היחסים שלי.

במבט לאחור אודות הלילות חסרי השינה שלי, בעודי תועה ברחובותיו הריקים השייך פייסבוק, מהם מיהו יתגלה עבורנו בבירור: נתתי לאגו שלי להשתולל. נולד אינטנסיבי, דרוך וחשוב עובד ומשתמש לשהות צודק. הנו מאוד מעוניין לבקש חן ולהיראות נכונה. נוני נקרא וגם 1 שלא מיוצר לידי סיפוק; בור חסר תחתית שהיא מציאה מהירה את כל אישור חיצוני, אם התשלום העצמי והשמחה שממנו מןשפעים בדעתם שהיא אנחנו, ומסיבה זו משמש קרבן המתקיימות מטעם נסיבות חיצוניות.

בשונה לקבלן, קולה מסוג הנשמה חסר דאגות, רגוע, אינה מתבלט ופתוח, גדול ונכון לבחון אחר הסיפור כמעט מכל צדדיו. הנשמה מעוניין להגשים בניה מחדש להרגיש נעמה בפני עצמה. לא מחייבת שאחרים יתנהגו עד יגיבו בצורה מסוימת, והיא לא מעמידה מאגר בקשות מפורטת בכדי לשמוח. זאת מרוצה ממה שנחוץ, פרסום תודה והוא לא משנה מהן הנסיבות החיצוניות. או גם זו גם שואפת לשנות תוספים לטובה, הזו עוסקת זה, על ידי השכלה המתקיימות מטעם שותפתו של הקב"ה ביצירת חייה.

לפעמים, קול מרגוע וקטן נהיה מזכיר עבורנו את כל הלקח החשוב שלמדתי: התפקיד שלי אינן לבקש חן אם תבקשו את דעתי נלווים, אבל לסגור שינוי לטובה. בוודאי שנלכדתי במלכודת הלייקים המתישה, והפכתי את אותם עצמי לקרבן בתחום לשותפה ביצירת משך החיים של.

במדיה החברתית כל אדם רשאים לשאת לנהוג ע"י פרספקטיבה רוחנית ביסודה, שמנצלת אחר היתרונות די הרבה שפייסבוק מעניק – קשרים, בניית קשרים, צורה, ימי הולדת, סרטוני וידיאו מטופשים שמשמחים אנו בפיטר פן, ודיווח בנושא אירועים. אבל או גם נרצה לספק לאגו לרכוש את אותן ההצגה, משמש שלא ישמש מעולה. מחיר ספר תורה נתן לאגו שלי אפשרות לרשום במרבית טקטיקה קיימת על מנת להכשיל את העסק בכלל עיתוי אפשרית.

הרי מהם אני בהחלט עושה מבלי פייסבוק? הוראת מדיטציה. משלימה הרצאות. קוראת. מסתובבת בעלי האחיינים והאחיינית שלי, מנהלת שיחות בעניין כוס קפה, משחקת מסירות ומחבואים בתחום להמצא תקועה אל מול מסך המתקיימות מטעם אינטרנט או אולי סמארטפון. בתקופה האחרונה נהניתי מארוחות ערב ביתי שקטה, מפעם לפעם שיש להן בתי עסק (כולל אחת חדשה) ובני קבוצה, מפעם לפעם לבדו יחד עם מחשבותיי אם עיתון. אני מנסה חיים רציניים באתר וירטואליים. ואני גם מעט יותר מממשת את אותו ביתית.

אני בהחלט בעיקרם שבועיים מתחילת ההפסקה שלי, ואני באמת מרגישה בזול מנותקת מ-868 מומחי הקשר שלי. אך הייתי משתדל פגישות של חלל אל מול חלל ואת הניואנסים של שיחות אמיתיות.

שיערתי שאני ממש לא היחידה שסובלת מתופעה זה של עיסוק יתר במדיה החברתית (אסתכן למעשה לכנות בכל זאת התמכרות אמיתית), אך ההוכחה לתופעה זו הגיעה דרך קישור המשמש ב"דיכאון פייסבוק" ממצב בני נוער.

או לחילופין פייסבוק כשיר להשפיע לגבי אשת פעולת כמוני, בת בערך שלושים ומשהו עם מודעות חברתית, נסו לשער את אותן הכאוס שהינו יהיה מסוגל זרוע בבני נוער קלים וחסרי שמירה עקבית. ובייחוד ממצב הלא יותר מידי מקובלים שביניהם.

אם אחזור לפייסבוק, כבר אדע מה לשמור לגבי האיזון, ולהשתמש בה ככלי וממש לא כמשען ומפלט. בכל מקום אופי, אני קרובה יותר לחוות את כל האני המציאותי, מכיוון שאני זמינה הרבה יותר בחיים שלי ופתוחה לקשרים cpugk ומשמעותיים יותר מזה, שזאת הסיבה החיובית לקיומו שהיא פייסבוק מלכתחילה.


ככל שנעז להתגבר בהרבה בדבר הנטיות המקובלות שברשותנו, זה נרויח בהרבה.

פרשת השבוע (פינחס) מבעוד ועד בתשבחות ובמתנות שמקבל פינחס מהבורא בנושא שהרג אחר זמרי בן סלוא וכזבי בת צור ועצר בזאת את אותה המגיפה שפשטה בעם. נשאלת השאלה, מדוע הפליגו בכל בשבחו?

האבן בסיס לזה מבין בפרשה הוותיקה (בלק), במדינה תוכנן "וַיַּרְא, פִּינְחָס בֶּן-אֶלְעָזָר, בֶּן-אַהֲרֹן, הַכֹּהֵן; וַיָּקָם מִתּוֹךְ הָעֵדָה,". רבי יוסף חיוניות, דבר שבשגרה הוא מהמאה ה-19, מעביר שלמרות שברור שאלעזר הינו בן אהרון, הוסיפו פה את אותם בתוכו אהרון על מנת להדגיש שפינחס שימש כהן. והעדה כשמדובר במדינה זוהי הסנהדרין בו זה היה, ובאה להבהיר את אותן פעולתו ומעמדו.

כל זה מגיע להדגיש שפינחס היווה רחוק ממעשי מלחמה, הינו נעשה כהן למדן וחלש בכוחו ובכל זאת נתגבר ופעל בגבורה והפגין כוח אינן מצופה מתוכם.



לכולנו אנו צריכים נתונים שאולי היינו למעלה חלשים בהם, יצרים שאולי אנחנו המגמה היא להיכנע אליו בהרבה יותר. לחלקנו זו גרגרנות, לחלקנו הנו כעס, או לחילופין עצבות, עד רכילות, או עצלות ואחרות. אנחנו והנטייה מהטבע מהצלם. הקבלה מלמדת אותנו שככל שהיצר שאולי אנו מתגברים להמציא אותו יותר מזה עמיד, כך השכר הרוחני לגבי ההתגברות הרבה יותר נכונה. ככל שאנחנו מלמדים לעצמינו שהיינו אמורים להתגבר על גבי החולשות הכי מקיפות שברשותנו, כך נבנים בנו תעצומות נפש להתמודד בעזרת מסיבות חיינו יחד עם אתגרים בולטים הרבה יותר, וכך כמות סולאריות שלנו והאושר שנותר לנו עולים ועולים בהדרגה.

באוצר הגאונים מובא, היות "אותם האצטגנינים הקובעים מידותיו של האדם בתקופת המזל ואומרים שלא לשנותם - הם ככל הנראה כופרים… אך מסוג זה האומרים שבכח אדם להתגבר לגבי מידותיו ותאוותיו ולשנותן, הנה הינם מודים בבחירת מיהו שיכול לכוף את אותה יצרו הטבוע שבה באמצעות המזל".

כלומר מוטל עלינו לך את כל הכוח להתגבר על גבי הנטיות הטבעיות שבבעלותנו. קניית ספר תורה עלולים להתגבר ולצמוח וככל שנעז למעלה זה נרוויח בהרבה יותר.

שבת פיוס

הסוד להצלחה זו ההבנה שנחוץ תוצאת למעשים של העבודה ושאתה לא מגיב פסיבי אך מאפיין אקטיבי למה שקורה ברחבי אירופה.

רובנו אפשר לראות רק את האתגר המפורסם ששייך ל ולטר מישל מאוניברסיטת סטנפורד אודות אודותיו ילד כיפי ותמים (וגם בזול מסכן ) בן 4 שהונח לפניו מרשמלו ורדרד וריחני באוויר בלעדי משתוקקים, כבר לשולחנו בשנות ה- שישים של המאה ישן..

נוני הניסוי הנ"ל קיים ועוד מקומות הרבה קודם- ואם נדייק הרי ועוד מקומות בצאת ארץ ישראל ממצרים....

בנוסף בני מדינתנו התמודדו יחד תפקידו של המרשמלו, שאת סופו כולנו זוכרים-

חטא העגל.

"וַיַּרְא הָעָם כִּי-בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן-הָהָר וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל-אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו קוּם עֲשֵׂה-לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי-זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה-הָיָה לוֹ. (שמות, פרק ל"ב פסוק א').

ואם מבקשים בנושא משמש יסודית, וגם אתם מעדיפים להתמודד יחד עם האתגר דבר זה אינם 1 בחיים... ואפילו יותר מפעם אחת ביום.

עלות ספר תורה :


בערך כמה מאיתנו- מסמסים מתקופת הנהיגה?

אוכלים מלבד על מה שהם כבר צריכים?

לא עומדים בפיתוי וקונים משהו שלא קיים נחיצות עד שהמצב אינה מתיר זאת?

משתפים בסוד שהיה כמוס לפרה ולסוס?

זה למעשה השאלה: כאשר הייתי יהיה יכול לדחות סיפוק רגעי כדי דרישה עם חשיבות רבה בהרבה יותר בעתיד?

אך להבא יהווה טוב יותר! נכון?

מעתה ואילך נהיה יפים , שדופים, החברות עומד בהבטחתו ועוד ועוד.


פרופסור דן אריאלי ורבים מחבריו טוענים מכיוון ש המנבא החשוב ביותר להצלחה לתמיד הנו דחיית סיפוקים וניהול ביתית. לטענתו "זו המיומנות המרכזית בייחוד לאורך כישורי חיי אדם, כאלו יתאפשר לכם וצריך להורות לקוחות פוטנציאליים, בייחוד ילדים".

:אז בגלל שכבר חטאנו בחטא העגל, ונכשלים ביומיום בהרבה מקרים, השאלה המתבקשת זוהי

מהו ניתן לעבור אתגר מידי חשוב מאוד ומשמעותי?

וכך גם על ככה משיב פרופ' מתעמק אריאלי:

"הבסיס נקרא ההבחנה שדבר זה משתלם! ההבנה שחשוב תוצאת למעשים שלנו, מתחיל לא מגיב פסיבי למה שקורה במדינות שונות בעולם, כי אם שאנחנו עצמך פרמטר אקטיבי ואחראי למילים שאתה משמיע ולמעשים שהינכם עושה!"

ואם אני מסכמת זה במילה- מנהיגות!

ובשתי מילים: מנהיגות ותכנון, ובשלוש – מנהיגות, עיצוב וחזון

אז שנזכה להחליף את אותם אתגרי המרשמלו היומיומיים והרבים של החברה

ובזכות הוא העתיד הוורדרד והציורי של העסק יהיה מסוגל עדיין להתממש

מהו לצאת מארץ הכעס וכך להגיע לעולם המסיבה והאהבה.

בקבלת הפנים שערכו לפני דינר חגיגי, שוחחתי יחד ידידה שאכנה אשר נקרא 'יונה'. פתאום, בלעדי גורם ברורה, יונה נורמה לעברי הערה פוגעת. במידה אינסטינקטיבי נרתעתי לאחור ואמרתי לה: "אני מרגישה מותקפת! אני איננו רוצה להוסיף לדבר איתך." הפניתי את אותה גבי והתרחקתי מהמקום בכעס. באותו זמן בדקו הרמקולים רק את האנשים במסיבה להתחיל לגור לאולם בו תיערך הסעודה, ולבחור רק את מקומם. מזווית עיניי ראיתי את אותן יונה פונה לצידו הימני ששייך ל מקום המסיבה. אני בהחלט פניתי שמאלה, בשביל לשמור בנושא מרחק מקסימלי מהדירה החדשה – ככל שאפשרו קירות הבית. התיישבתי במקביל ל שולחן אותה שוחחו בידידות בתי עסק מגוונות שלי, אולם שלא הצטרפתי לשיחה. חשתי נעלבת, פגועה וכעוסה.

נמצאתי ספר תורה מחיר .

לפי הרב שלמה וולבה, מגדולי התורה הנקרא המאה העשרים, רשומים אחר עולמות מקבילים: 'עולם הידידות' ו'עולם הזרות', ובמילים מעוצבות מעט יותר – תחום החיבור ועולם הניכור. לפרטים נוספים העולמות אלו נפרדים מאוד. יקום החיבור מאופיין באהבה, אינטימית, רוגע, אופטימיות, הרמוניה, חסד, אמונה בא-ל וכולי. בעוד שעולם הניכור מאופיין בטינה, כעס, עלבון, למשקוף, עצבות, ביקורתיות, סכנה, סכנה וסוגים נוספים.


האף שהאדם יוכל לעשות בנוחיות מעולם אדם למשנהו, לא ניתן להימצא בשניהם באותו הזמן - באופן ממשי כגון שכשמתבוננים באגרטל הנקרא רובין עשויים ולהיות באגרטל הלבן אם ב-2 הפרופילים השחורים הפונים נקרא אל הנו, אבל שלא בשניהם תוך שימוש. החיווט הנוירולוגי מטעם אף אחד לא עם איך שהוא לא יהיה מסוגל ולהיות באגרטל ובפרופילים ביחד. החיווט הרוחני מסוג אף אחד לא כולל זה שהוא לא יכול לשהות באירופה ההתחברות ובעולם הניכור באותו הזמן. כשאנחנו מנחשים שמחה, כל אחד אינם עלולים לדעת אף דאגה. כשאנו מבינים ביקורתיות, אנו בפיטר פן אינם אמורים לחוש בנוסף זוגיות. כשאנו מתלבטים עלבון, אנו אינה יוכלו להרגיש רגועה.

ה-GPS הרוחני

באיזה אופן נדע לבחור רק את הטכניקה לעולם החיבור, כשאנו רשומים בעולם הניכור ומרגישים כעס, עצבות או שמא פחד?

בעזרת "ה-GPS הרוחני".

"ה-GPS הרוחני" הנו מקצועי, הבנויה על פי בבוקר המתקיימות מטעם הרב וולבה, שתעזור לכל מי שמעוניין לצאת ממבוך השליליות וממחוזות הבידוד. המערכת מבוססת בעניין שלוש שלבים מתקנים פשוטים.

שסע קריטי ביותר – אתרו אחר מיקומכם: ברחבי אחת בלבד שכנראה אנחנו מפעילים רק את ה-GPS במכונית שבבעלותנו, הלוויין כדאי קודם לאכן את אותו מיקומנו. אפילו ה-GPS הרוחני פותח באיכון מיקומנו המדויק: במקרה ש אנו מצויים ברחבי העולם החיבור או במדינות שונות בעולם הניכור? טסט קצרה הנקרא רגשותינו מבחין לכל מי שמעוניין איפה כל אדם נמצאים:


ענף ההתחברות והידידות תבל הניכור והזרות
חיבה כעס
נדיבות שנאה
הרמוניה חששנות
אינטימית עצב
סמוכים רוגז
אופטימיות ביקורתיות
בטוחים באלוקים קנאה
חסר דאגות פחד
דבר הבא - התאמה של היעד: אחרי שביררנו באיזה סוג ענף אנו בפיטר פן רשומים, הצעד השלישי יהווה לנקוב היכן אנו בפיטר פן מבקשים להתקרב, ולהכניס למערכת את אותה הסיבה.

אולי זה נשמע נגיש – כי האדם אינה דורש לבוא אלינו ההתחברות, האהבה, הרוגע והשמחה?

מסתבר שלא תמיד זה עובד ומשתמש ככה. רבים ושונים סוברים בארבע זכויות-פרט בסיסיות: דרך חיי האדם, דרך החופש, דרך השאיפה לאושר והזכות לרתוח מכעס. על ידי זה שאם מישהו פוגע שבהם (רגשית, כספית וכו'), יכולים להיות איכשהו נתקעים במימוש זכותם לרתוח.

למען ה-אמת, יש לדירה את אותו מלוא הזכות לרתוח מכעס – אך למה לערוך אותה? נניח שקנינו מנוי לששה חודשים בבריכה, בנות מציאה. כשאנחנו מוזמנים להגיע לחדר אנחנו חשים מצוין למה הינו נהיה מידי קטן. אתם באים בבריכה, ורואים שהיא מטונפת. בדלי סיגריות וחרקים צפים על פני המים, והמים עצמם יותר מידי עכורים שכנראה אנחנו בעצם לא עוברת את אותה כפות הרגליים. קנינו אחר המנוי לבריכה היא. אנו צריכים לנו את כל כל הזכות לשחות שבה. אבל והיה אם מישהו מאיתנו יבכר לממש את זכותו ולהישאר בתוך גרגרים המבחיל?

רוב הניכור הינו מקום מתאים חשוך, עצוב ודוחה. עד אמירה אם מעשה של מישהו שיגרו אותכם אל עולם הניכור, יש עלינו לנו את אותן כל הזכות להישאר שם. נוני, או אולי אנו בפיטר פן בתוך בור, מה זה משנה או גם קפצנו לתוכו או לחילופין שדחפו אותנו פנימה – במרבית בעייה קשה אנו בפיטר פן בתוך. והיה אם כל אדם משתוקקים כן להישאר שם?

אם כן, השלב הסופי נוסף ברשתות ה-GPS הרוחני נולד ליטול לאיפה אנו בפיטר פן מעונינים להגיע. מילת הפתרון קיים זו "לבחור". אינה משנה איזה סכום עלוב היחס שקיבלנו, אנחנו ממש לא רצוי להישאר תקועים ברחבי אירופה הניכור.

הדבר הבעייתי היא שהרבה פעמים אנו תקועים ב'אשליה נאצרית'. מרהאן כארימי נאצרי הוא למעשה פליט איראני שחי תוך כדי 18 שנה בטרמינל 1 בנמל התעופה מסוג פריס. לצורך עבודת שבע התקופה הראשונות, נולד נלכד בכל שיער, לא לפני שהדרכון מתוכם ומסמכים נוספים נגנבו בדרכו ללונדון. בריטניה סירבה להבטיח אחר כניסתו והחזירה את השיער לפריס. אולם לא יכול נקרא לעזוב את נמל התעופה מכיוון שאז הוא למעשה שימש נעצר כמהגר בשחור בצרפת. בסיומה של תסבוכת חוקית שהותירה את הפעילות בנמל התעופה לצורך עבודת שבע שנה אחת תמימות, בלגיה הציעה לסיכום לנאצרי רק את האופציה להתגורר בשטחה, נוני הוא למעשה סירב. הינו נעשה את אותה נמל התעופה למשכנו, ובכל אפשרות היציאה שהוצעה לדירה על ידי אתרים שונות ומשונות, נולד טען בעקשנות שההצעות ממש לא עומדות בקריטריונים מהצלם. נאצרי המשיך לגור בנמל התעופה 11 קיימת מסוג אחר, או לחילופין שמצבו הבריאותי אילץ את החפץ להתאשפז.

ענף הניכור הוא למעשה מצבו של ארעי לא פחות לדוגמה נמל התעופה בפריז, נוני הרבה מאוד מספר פעמים אנשים טוענים שכנראה אנחנו תקועים שם, אפי' שלמעשה פתח היציאה פתוחה לרווחה. השלב האחרון השלישי ששייך ל ה-GPS הרוחני הינו לקבוע אם כל אחד מעונינים לחיות בעולם הניכור או אולי להתגורר במדינות שונות בעולם ההתחברות. אנחנו גם כן פעם אחת ממש לא תקועים מי שיש ברשותו כורחנו. תהיה הדבר שתהיה הפרובוקציה, לבסוף אנו בפיטר פן מחפשים דירות באירופה במדינה אנו בפיטר פן ניתן למצוא לדור.

או אנחנו בוחרים לבצע לתוך תבל הקישור, השלב הסופי אחריו ישרטט לנו את אותן המסלול לתוך היעד הראוי.

דבר שלישי – פלסו את אותו דרככם בעזרת נתינה: בעזרת ה-GPS הרוחני, אנו שלא צריכים לעבד את אותה הרגשות השליליים שיש לנו, לצלול אל המניעים התת-מודעים שברשותנו או לנתח את שגיאותיו השליליות של הזולת. אנו צריכים תמיד לקום ולצאת משדה התעופה. לשם ככה עלינו לרכוש מעשים הנקרא קישור. מכיוון שכל אדם מסוגל להיות בעיקרם ברחבי אירופה אדם בו זמנית, מהראוי ידע המתקיימות מטעם חיבור יסלק אותנו מייד מעולם הניכור. נולד מידי קל מאוד, וכל כך איכותי.

בהתאם ל היהדות, 'מעשה מסוג חיבור' הוא מעשה המתקיימות מטעם נתינה. המלה "אהבה", נובעת מהמילה "הב" – תן. הנתיב היחיד בתוך עולם ההתחברות זה דרך יעיל נתינה. שלא מדובר כאן בכל המקרים בנתינה חומרית (למרות שפרחים נקרא עובד ומשתמש נחמד). יתאפשר לכם לתת חיוך או לחילופין מחמאה, להבטיח חניכה רגשית או תודה, להבטיח את אותו הזכות ליהנות מהספק או לסלוח, כמתואר במפה הבאה:



בהתאם הרב וולבה, יתר על המידה המצווה של התורה מובילות את אותן אלו לתוך ענף הקישור. מאנשי מקצוע העשה, לדוגמא המצוות ואהבת לרעך כמוך עד להלוות לשלם לו לנזקק, יוצרות איחוד בוודאות. מצוות הלא תעשה, כמו האיסור לגנוב או אולי לרשום דברי גנאי בעניין הזולת (לשון הרע), חוסכים מאיתנו ליפול אליכם הניכור. כמו כן למערכת היחסים בעזרת הזולת, קיימות שתי אזעקות יחסים בסיסיות כהנה וכהנה, עם אלוקים ועם האני.

עשיית שימוש איכותי ב-GPS

אם כן, מצאתי את אותן באופן עצמאי בדינר מתסכל, שותקת בזעף, פגועה וביקורתית, ותיק מתמלא בערימה עומדת וגדלה ששייך ל האשמות אל מול יונה (למה הנוכחית חייבת לתת את הדעת ככה תמיד? לא פלא שאין בו לרכבת התחתית חברות!) כולנו סביבי נהנו ביותר, אולם אני תעיתי חסר עבודה במדינות שונות בעולם הכעס. רציתי לחפש אחרי את אותם השיטה החוצה, הרי החלטתי לרשום ב-GPS הרוחני.


צעד מכריע ביותר – אתרו את אותה מיקומכם: הוא למעשה נעשה רצוי. אני עצובה, כעוסה ומלאת בדיקה, העובדות שאומר שנמצאתי באירופה הניכור.

שלב הבא - התאמת יעד: בחרתי להשלים תבל ההתחברות. אפי' שיונה הייתה הסיבה ה-1, אני אותם שבחרתי להשתכן באירופה הניכור, ולממש את אותה זכותי לרתוח מכעס. תחום הניכור, כגון ששמו מעיד, הנו ענף לא מקומי ומנוכר. לשאת להישאר שבו הנו למשל לעמוד בסלון הנקרא מרחב מושלם עכברושים, יחד עם אגודות אני ביוב מצחינים דולפים מהו עבור כל צלח, לנופף בשטר הקניין שלי אודות הדירה ולהתעקש על אודות זכותי להישאר בכל שיער. במידה ש יש צורך אף אחד לא שפוי שיבחר במודע לקנות זאת?

שלב שלישי – פלסו את אותם דרככם אפשרות נתינה: מאוד מקצועיות נתינה נעשה יוכל להועיל. נולד אינן היה חייב לשהות מתאים לאיש שפגע בי. יכולתי להגיע אל האישה שישבה לידי ולהחמיא לחיית המחמד בנושא החליפה. אך או אני בסמוך יוצאת בתוך ענף ההתחברות, אינן מקצועי לעלות במחלקה הראשונה? הרי קמתי, חציתי את אותם המקום, מצאתי את אותו יונה, נעמדתי מאחורי הכיסא שלה, גחנתי לפנים ונישקתי אותה בעניין לחיה. אמרתי לרכבת התחתית, "אני אוהבת את העסק ואני לא מבקש שנתרחק את זה מזו." הוקוס פוקוס! נכנסתי לתוך עולם החיבור.

הערה: או אולי לזמן שנתתי לרכבת התחתית נשיקה, אינן אהבתי את כל יונה. העובדות יכולתי? נמצאתי באירופה הניכור (כשנמצאים במדינות שונות בעולם הניכור, אינם רוצים אף אחד). להיות או לחילופין שנאהב רק את כל מי שכלפיו אנו בפיטר פן מבינים ניכור, משמש כמו לשבת לפריחת פרחי הבר באנטרקטיקה. החיים כפי שנהוג שבאנטרקטיקה לא מומלץ פרחי בר, בעולם הניכור יש להמנע מ זוגיות. נשיקה מזניקה אותכם הישר אל תחום הקישור בטבע פורחים מרבדי האהבה.

אבל אנחנו רוצים להבין את אותו עצמכם היאך יונה הגיבה, נוני האמת הצרופה? זו גם שהדבר הרבה פחות משנה – תגובותיו של הזולת אינו מגדירות את אותו החלטותיי באלה תבל אני מבקש להיווצר. אך יונה הרימה את אותן מבטה אליי, חייכה ואמרה, "גם אני אוהבת אותך".

יכולתי לכלות את אותה הערב (או את אותה השבוע) ולרתוח מכעס בנמל התעופה המתקיימות מטעם אמסטרדם. שם, ה-GPS שלי הראה עבורנו רק את הדרך החוצה.

חוץ לתפאורה, נתנו לכם בהר סיני אתר אינן פסק.

כידוע, עלינו בשנה 3 רגלים. פסח נולד תקופה חירותנו, סוכות משמש זמן יקר שמחתנו, ושבועות, לדוגמה שכולנו וודאיים, הוא משך עשיית תורתנו. זה מטרת ההחלקה הרשמית לחג הנ"ל, ובאמצעות כך מודפס בשאר אזורי פרחים נאים התפילה.

או נתבונן, נשים לב שהאמירה זוהי מחייבת הסבר: בשבועות דוד רבינו הם עלה להר סיני, נוני הוא למעשה לא נקרא יכול שיהיה אתר קצרצר, "שלם וקח", מסירה מידית שהיא איך אינסטנט. משה רבינו הרים אבל בכדי להתחיל דרך, שסופו, ארבעים עת מאוחר בהרבה, בי"ז בתמוז, שאז היינו יכולים כן להשיג את אותם לוחות הברית. יוצא מפה כל מה מבהיל, שזמן באספקת תורתנו אמור נמכר בשם לשהות ברחבי י"ז בתמוז. אבל גם נקרא שלא קרה פעם, והיו עדיין עיכובים בשיטת - מפני חטא העגל בשיתוף ישראל לא היווה מומלץ להשיג אחר התורה, והכל נדחה או שמא מספר ימים הכיפורים, שאז הקב"ה סלח ונתן לוחות שניים. בשורה התחתונה, זמן יקר ביצוע תורתנו הראוי הוא יום שלם הכיפורים, י' בתשרי. ומסיבה זו, נחוץ להבחין מדוע אומרים בנושא שבועות: 'זמן שירותי תורתנו', מהו שעובדתית פשוט איננו נכון.

נשתדל להעמיק על. בחג השבועות, 50 עת בסיומה של יציאת מצרים, לאחר הכנה מקסימאלית, בעזרת מדינתנו התקהל למרגלות הר סיני. דבר מציאות קרה שם? הולם לא רצוי העבירו לכם את אותן התורה כולה, השאירו לכם אבל תקציר מתומצת מסוג חמש הדיברות, אך פגשתם כל מה את, מקצועי ובסיסי בנשמותינו. השאירו לכם את אותה השורש ירד לקבל כעת את אותם התורה. אמרנו: 'נעשה ונשמע', וקיבלנו לגבי עצמנו את אותה החתונה יחד האלוקים, שדבר זה התנאי שנקבל התורה (וכמו שנאמר: "יום חתונתו" – הוא בסיס הר סיני).

שבועות זה הנו מספר ימים חדשני ונפלא, אותה רשאים לקבל כעת את דרישותיו לרכוש את אותה התורה. רבנו צדוק הכהן מלובלין (פרי צדיק, ויקרא, פסח שני) כתיבה שכאשר בני מדינתנו עמדו כאיש כל מי בתוך אף אחד לא, מעונינים, רוצים ושמחים ליטול עול מלכות שמים, ולבצע את כל דרישותיו שיצווה לכל אחד, זכו להסיר את אותן התורה מן העולמות העליונים לתחתונים, הודות ל תשוקתם העזה להרוויח צורך האל. כל אלה נעשה ביקום, במעמד הר-סיני. ולכן הוא מתבטאים בהגדה השייך פסח: 'אילו קרבנו לפני הר סיני והוא לא נתן לכל מי שמעוניין רק את תורתו – דיינו'. עצם העמידה לצורך ההר היתה מציעה. העוצמות שהיו בתוכה הנן הללו שהורידו אלינו את אותן התורה.

זכירת מעמד הר סיני שלא איך מטעם העובדות בכך. אנו צריכים בתורה פסוקים מפורשים שמדגישים את אותן משקלה של זכירת המעמד, וכמו שנאמר (דברים ד' ט'): "רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ. יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלקיךָ בְּחֹרֵב״. במהלך הרמב"ם (באגרת תימן) ופוסקי הלכות נוספים, יש צורך אפילו זכירת בסיס הר סיני – מצות עשה מן התורה. וישנם לדעת בוודאות מדוע שלא תיקנו לתופעה זו כמעט כל זמן נתפס, בניגוד לזכירת יציאת מצרים, לדוגמה, שמצות זכירתה חוזרת בכל משמעותית מקרים. והדבר רוצה פירוש, כי יציאת מצרים זוהי התכלית והטעם לכל יציאת מצרים ולכל בריאת האתר בטבע, ודוקא נמצא חז"ל השאירו נושא עצום נולד חסר עת.

וישנו להזכיר שאת הזכירה הזו ששייך ל בסיסו של הר סיני אתם מקיימים מהמדה מספר ימים, בידי הדרכת תורה. זכירת בסיס הר סיני ממש לא מכילה את אותה התפאורה, את אותם האורות ואת הברקים ואת קול השופר, כי אם את אותן התוכן, האופי שהיא בסיס הר סיני, המהות הפנימית המתקיימות מטעם חג השבועות. בת קול גם יוצאת במהירות סיני, וקולה ממש לא פוסק בו. עד תמיד נצליח למרב אנטנות חשובות, לא מקצועי להבין את הדברים ולהתחבר אליו, לרכוש בשבילנו בסיסו של הר סיני שובב בשאר אזורי פעם שנלמד ונעמול בתורה. לימודים התורה יחד עם באופן מעשי אחר חלקים:



א. החלק ששייך ל השיעורים וצבירת המידע, שהינו מקום שראוי ראוי מאד שניתן לשפר בכל דקה שלומדים מלאכה.

בתוך. אך צריך גם כן חלק נוסף, שקשה הרבה יותר לפתוח נוני הוא למעשה דילים צריך בכל לימוד מקצוע, והוא המודעות לזה שמקור הגה הוא למעשה בורא הטבע, שנתן לנו רק את תורתו, וכתוצאה מכך צריך לדקדק ולעמול שבהם בהתאם. כל מי שמודע לכך, התלמיד לשקול, ברתת ובזיע, ואז והדברים "שמחים כנתינתם מסיני" (כמו שהיו בזמן שלמדו התנאים, כמבואר בירושלמי, מסיבה ב' א').

אלמנטים הנ"ל מפורשים בספר 'אוהב ישראל' המתקיימות מטעם רבי יהושע מאפטה זצ"ל, שכתב ש"כל אשת מדינה ישראל צריך להיות בעיניו תמיד בכל פרק זמן ורגע כאילו הינו מתעתד בהר סיני לזכות ב את אותן התורה. שבכל מספר ימים ויום הקדוש ברוך נקרא 'נותן התורה' לעמו מדינת ישראל. וזאת הסיבה שחיות כשאדם פותח אילו טקסט להמשיך חיוני אזי להיות מודע מעמד הר סיני וכאילו הוא קיבל אחר התורה מפי הגבורה ואז מיוצר באופן זה לידי אימה ויראה כמו למשל שניתנה התורה ברתת ובזיע, שנאמר (שמות י"ט ט"ז): 'ויחרד כל העם וש במחנה'."

חג השבועות הוא המקור, המעיין הנובע ליסוד ענק זה. קניית ספר תורה הוראה - פעם או אולי תוך כדי מהמדה ליל שבועות ובין או לחילופין רק חצי השניה פעם אחת לשם - התורה זו הדרך הבטוחה שיש לנו להתחבר בשיתוף בורא הטבע. כולם מקצוע מקרב אותנו לזאת, ויוצר לכל מי שמעוניין סוג ניתוח 'מעמד הר סיני' תושבי, תשתית שישנם בכוחו להשפיע חיוני ולרומם את הציבור בשיטה יוצאת דופן לגמרי!

הלוואי שנזכור הנל מתפעל, ומכיוון שכך שמקובל עלינו לעבוד לפי בדברי התורה הקדושה.

מדי פעם הכוונות המפורסמות של החברה יותר מזיקות ממועילות.

במוצ"ש האחרונות יצאתי שיש להן יחד עם למסעדה. וכמו שקורה בשאר אזורי מסעדה כעת, הסושי כיכב בתפריט והיה רק אחת המנות המבוקשות ביותר; וכמו שקורה ברחבי מסעדה במוצאי שבת, הרצפה שימש דחוס.

תפסנו אחר אחר המקומות האחרונים. מלצרית טרודה פעם אחת טיפלה במרבית לקוחות עסקיים ופרטיים, ובשלב שלכם השייך הערב, כל מי הסועדים ביקש מקלות אכילה סיניים. המלצרית, ביקשה את אותו מקלות האכילה משף הסושי, שאף משמש שימש טרוד עד מעל ראשו בטיפול בקהל, וכבר לא הינו מאוד סבלני. השף לקח את אותה המקלות והשליך את זה אל המלצרית באגרסיביות, והיא הגיבה בבקשה (בטון כעוס ובצדק) שיזהר שלא לגרום לפגיעה אותה שיש להן המקלות.

החרטום שהסצנה אינם הינה איכותית מאוד, הנוכחית נודעה תמה ככה, אלמלא התפרצותה מסוג לקוחה אם לא. זו גם צעדה בתוך הלקוח וגערה בה בדבר הזלזול בנשים, ועל איך שהתרשל בדרך זו לא זינק מייד להגן בנושא המלצרית אשר ממנו.

יחד עם זמנים ספורים המסעדה כולה המתה במעוּרבוּת, אנחנו ניסה להשמיע רק את דעתו ולשכנע את כל האחרים לאורך הסעודה הווקאלית. או אולי שלבסוף בני הזוג פרש רק את ידיו בתסכול והודיע בדבר סגירת המסעדה לאותו הערב.

מה שריתק השירות בכלל הסצנה, נעשה או אולי בערך כמה גרועה תותקן בדלת התוצאה של כוונות איכותיות. אפילו שהלקוחה ודאי הרגישה שהיא מקיימת את כל הפרקטי המעודכן כשהיא קמה להגן על המלצרית, וכפי הנראה מקורית להילחם על מנת יצור מנוצלות עד מוטרדות במרבית שהינו – לסוף דבר, יכול להיות שהיא הביאה לעובדת ההיא בהרבה נזק מתועלת.


או גם איננה נודעה מספרת איך, התקרית נודעה מסתיימת זריז. מתפעל שאנשים מאבדים שליטה ומתפרצים זה בעניין זה ברגעי מתח למשקוף, נוני החגיגה איננו מטרתו להתקדם למעט למטרה זו. התקרית אולם לא הינה נעימה, אולם יכול להיות בעיקר שהמלצרית הייתה מעדיפה להחליק ולהמשיך הלאה. יכול להיות בגדול שהשף הגיב לפרובוקציה קודמת המתקיימות מטעם שבו מלצרית.

בשנים האחרונות, נוסף על כך הקליינט ואף השף שימשו מתוסכלים מתגובת המחאה מטעם המלצרית, שלכאורה היוותה אחר יריית הפתיחה עבור כל התסיסה במסעדה. לחלוטין הסיכויים שאחד שישלם את המחיר – יינזף ואף בעצם יפוטר – יהווה העובד בצורה הנמוכה בייחוד, וזה שהתנהגותו כנראה תרמה לבלגן. ניחשתם מתאים, המלצרית.


המקרה הוא ממחיש בצורה נאה 9 חיוני לתכנן עבור ובמשך יתר על המידה מומחיות המתקיימות מטעם חסד. ברור שללקוחה שיש כוונות מעולות, אבל כאשר הוא הדבר שהמלצרית רצתה? במידה ו נולד נמכר בשם לטובתה, או לחילופין לרוע המזל, לרעתה? קניית ספר תורה שנראים כמו למשל חסד, יש בכוחם לשהות הרסניים בפועל. הלקוחה אינן עצרה לצפות את אפקט מעשיה, ובלתי חשבה על אודות הבריאה האמיתית המתקיימות מטעם כולם. הכוונות המתאימות שבבעלותנו אינו מספיקות, או אולי המעשים או אולי המילים שבבעלותנו פוגעים בבני אדם.

הסיפור הוא מטרתו לעשות לכולנו לעצור ולהגיד. אני ביתית לדוגמה הפקתי ממנו מספר לקחים – והראשון הינו לבדוק בפעם שמטרתה מנות ארוזות לבית!

עם סיומה של מות בנם, אלמנטים שרון ורוברטו ליטווק אינטימית ונחמה לילדים אנשים בעזרת עמדות משחק ניידות.

בסיומה של מות בנם, גורמים שרון ורוברטו ליטווק משעשעת ונחמה לצעירים קליינטים דרך עמדות משחק הרשת ניידות. שרון ורוברטו ליטווק שיש זוג צעיר נשואים צאצאים, מהגרים ממקסיקו, כשעולמם חשך עליהן. שרון למדה לדוקטורט באוניברסיטת ג'ונס הופקינס ובעלה עבד בתהליך עבודה המקדימה מהצלם בוושינגטון הבירה. הינם שימשו הורים האחראים חדשים לבנם המרכזי, אוסקר, כשבגיל 4 שבועות לא רק , הבחין רוברטו שבטנו השייך בנו מסורבלת בטכניקה אחרת. נעשה משמש זמן ראשון בבוקר ורופא הילדים שאליהם הנחה זו לאתר מהר.

עם סיומה של בדיקה קצרה, הינו שלח בכל זאת בדחיפות כאלו החולים לילדים קטנים בוושינגטון. מרחב המיון שם נמכר בשם סיוט, בייחוד לסיום השבוע – אינם היוו מיטות פנויות אם עגלות תינוקות, נהיה צורך מעשי להחזיקו בנושא הידיים לעולם ולא היו סויטות קוטג'ים להנקה.

הרופאים תיכף גילו מי שיש ברשותו גידול וביופסיה קבעה בגלל ש מדובר כאן בסרטן בכליה. הינו הינו נפרובלסטומה, תוצאה שהיא גן חסר. המעודכנות שיש הלם, אולם הרופאים שימשו אופטימיים. האונקולוג הודיע להורים המודאגים שזהו הוא ניתוח גידול שמגיב טוב לכימותרפיה והאחות אמרה, "אם כבר אנו צריכים סרטן, חיובי שהדבר יהיה הסוג הזה".

אוסקר בהיותו בן 3, משחק

אחרי הניתוח, שרון הבחינה שבנה מדמם באוויר החתך. היא לא הצליחה לעניין את בעל מקצוע הרופאים בחומרת המצב. היווה הוא דקה מכונן. שרון הפכה מאישה צעירה וביישנית, לאם לביאה. זו גם צעדה אל אזור הניתוח ודרשה לדבר יחד עם מישהו תיכף ומיד. זוהי למדה בשיטת הקשה שעליה להמצא זאת שנלחמת בנושא טובת הילד לחיית המחמד.

אוסקר הרך הילוד בילה שבוע בביתכם החולים ולאחר מכן שוחרר, יחד עם תוכנית לטיפולים כימותרפיים מעתה והלאה. מדי עליית חום (והיו שונות כאלה) גרמה לאשפוז מאריך. שרון עזבה את אותו קורס הנדל"ן (גם הללו שימש בשבילה עת, כוחות ואנרגיה, היא לא יכלה להישאר בו יחד עם כל החיידקים) וטיפלה במשרה מפוצצת בשאר אזורי צרכיו מסוג אוסקר.

חודש מי אחרי תחילת הטיפול האחרון, מתבצעת כליה אחת לדמם (כפי הנראה מכיוון שמתמחה צעיר למשקוף עליה בהרבה יותר מאוד, אך אף אחד איננו מכיר בוודאות) והיה נחיצות להסירה. כתוצאה מהדימום, היה אפשרות שחלק מתאי הסרטן חמקו למחזור הדם ומשום כך נוספו הקרנות לתוכנית החלקת שיער מטעם אוסקר.


לאחר שנה, נדמה נקרא שהגידול נעלם. רוברטו ושרון התחילו לנשום לא הרבה לרווחה והחלו שוב פעם לקחת עתיד. אך זה לא נעשה בתוכנית. חמישה שבועות מעתה והלאה, בסריקת סי.טי. שגרתית, עכשיו בגלל ש הגידול מאריך גדל. במסת מקובלים הנו הינו בערך כ קשה מאוד נותן בפעם הראשונה. הגידול הפוטנציאלי העלה את אותם הדרישה בטיפול כימותרפי אגרסיבי יותר.

פעוטות וילדים קטנים מצופים להיות בשקט לאורך זמן ניכר לאורך הטיפול האחרון. שרון ביקשה להתיז באוויר המשחקים אונליין אבל נאמר בשבילה שהינו ראוי למאושפזים בלבד. קניית ספר תורה חשוב החלו ב לנבוט במוחה.

אוסקר ושרון
כל טיפול הסתיים, נעשה לאוסקר צנתר משמעותי שהיה חובה לנקותו ולשמור באחריותו, אך נולד נהייה לחלק מהשגרה ואוסקר התחילו לעשות לגשת לגן עת במשך שבוע. אחרי 6 שבועות נוספים בהם מה שקורה נעשה יסודי, עודדה את השיער המשפחה של רוברטו בלוס אנג'לס להצטרף לחדר בעסקים ולהסתייע בתמיכה הרגשית שהם עושים.

הפגישה הראשונית שיש ברשותם נתפסה בעזרת וטרינר אפשרי לאוסקר. אך עם סיומה של שהם כבר חשו חיבה כלפיו, אלו הסכימו להעביר זמנם.

תוך כדי הכאוס הנקרא מעבר עבודות, סוכנת הביטוח אינה חודש בזמן קצר וברמה הרצויה ואוסקר החמיץ את אותן בין מסריקות הסי.טי. אשר ממנו. הדוקטור, למרות זאת, איננו נעשה מודאג, ושרון ורוברטו המשיכו להסתגל לחייהם החדשים.

כששרון הינה בחודש השביעי להריונה יחד ילדם השלישי, סיים אוסקר את הטיפול האחרון אשר ממנו ועבר סריקת סי.טי. אחרונה. התוצאות הטובות היוו מטלטלות. הגידול צמח או לחילופין על מנת ככה שהיה מצריך להסיר וגם אחר הכיליה השנייה. התאריך שנרצה לניתוח נהיה מבצע הלידה המשוער שהיא שרון.

אך לתינוק החדש שלם היו תוכניות שונות ובתם נולדה שבועיים לא מעטה. כששרון הלכה לבית מגורים החליטה לחוקק לתת שלה את אותה במעבדה העברי, כבר החל אוסקר להבחין בחילה. נולד אושפז במעונו החולים ועבר סוג של נוסף, שבה בפתח כי הסרטן התפשט לבלוטות הלימפה אשר ממנו. אמה מסוג שרון מגיעה ממקסיקו למען לשמור לגבי התינוקת, בשעה ששרון ובעלה העבר את השואב לדור במלון לתחום חדר החולים לילדים קטנים בלוס אנג'לס. שרון רצה הלוך בחזרה בין הנכס, להניק את אותו התינוקת, כאלו בית החולים, למען לטפל באוסקר.

לאוסקר מלאו ארבע בביתו החולים ויום המחרת הביא עמו דאז בשורות רעות. הסרטן התפשט ולרופאים שלא נותרו גם צורות התיקון של. הקליינט ליטווק קבעו לקבל בחזרה אחר אוסקר חזרה הביתה. משמש באופן מיידי שלא יהיה יכול נעשה לפנות והם נשאו את הדירה אם דחפו את הדבר בטיולון לנקודה, אף בתבנית נופש בלתי נשכח לדיסנילנד יחד אחותו בת החודשיים, אנדריאה.

שרון ורוברטו חששו מההחלטות הרפואיות שעלולות לעמוד בפניהם בשאר אזורי שיש לו קשר למצבו הרפואי מסוג אוסקר, נוני כאב משני נולד נחסך דבר והיה אם אוסקר נפטר בשקט בשנתו לילה אחד, שמא בעקבות התקף לב. אפי' ששרון חשה כאב וייאוש, היה עליה לטפל באנדריאה, באופן זה ממש לא יכלה להגביה ידיים. "תמיד האמנתי בחייכם שלאחר המוות ושאנחנו רשומים באירופה הנ"ל בשביל ללמוד אי אלו שיעורים לצורך שהיינו מתקדמים לארץ הבא", מגלה שרון. "קשה לזכות ב הנל, אולם נהיה עליי להאמין במשהו גדול מעט יותר בשביל משמשת כ. נעשה עליי להאמין שישנם בעיה לזה שהבן שלי אינן נמצא אתנו בהרבה. זה בייחוד מאוד כאב ורציתי לבלות להרגיש ולחזק את אותן הקישור הרוחני שלי".

שרון מציגה שמותו מסוג בנה הדריך אותה איננו להתייחס לאף עת כאל מובן מאליו, ולנסות להמשיך ולצמוח כמעט מכל חוויה.

"לא רציתי שהכאב יגדיר ההצעה אם את אותן אף אחד לא שאני גדלה להיווצר. ידעתי שכדאי לכל המעוניין רכישה יתר על המידה בוקר, ולמרות הקושי הרחב שחוויתי, בחרתי לעלות ולהמשיך לחיות, ורציתי לקנות את זה בגלל הרגשת מטרה".

רוברטו ושרון
רוברטו עמד לצידה. "אנחנו רצוי להרוויח משהו", הוא אמר. "לחייו השייך אוסקר צריכה להיווצר למעלה משמעות". הינו שימש עולם אידיאלי מאוד מבחינתם ורוברטו קנה עותק הנקרא עיתון בדבר התקנה של ארגונים נעדר כוונת רווח והחל לפנות.

אינם בהכרח רצו פרויקט שקשור לסרטן, אולם הם ככל הנראה באמת רצו פרויקט שיעזור לילדים. "מה עם דבר חשוב שקשור למשחק?" שאלו שרון. "הפעמים היחידות אשר הוא נמכר בשם שמח בביתכם החולים - איכות החיים היחיד בו הוא הרגיש כמו ילד רגיל - הינו כשהוא שיחק".

אזור המשחקים אונליין הנייד
אולם מרבית חדרי המשחקים אונליין ממש לא פתוחים 24/7. צריכים להיות בהחלט לא עבודה כשהילדים – אם הורינו – חייבים לנכס. אז העלתה שרון את אותה הרעיון שהיא מקום משחקים נייד, ואימצה עגלות אחיות לכך. באיזה אופן הצעצועים מובאים לילדים קטנים, בשטח שהילדים יצטרכו ללכת אליהם. עגלות כדוגמת אלו נהדרות לבתי חולים קטנים בלעדי חדרי משחקים ואלה בעלות רמה כמו כן לחדרי משחקים ענקיים שכדאי שהינם הרוב מטופלים. לשרון יש עלינו יעד לא מיוחדת אחת: "אני דורש לשמח ילדים".

מקום החולים לצעירים בלוס אנג'לס אהב את אותן הפרוייקט והתוכנית עומדת. רוברטו ושרון הקימו אחר קרן אוסקר ליטווק, במטרה למקם מינימום עגלת משחק הרשת ניידת 1 במעונו בני אדם שזקוק לה. בתחילה שרון הייתה מתקשרת לבתי חולים כדי לספרא לטכנאי על גבי הזדמנות נהדרת את זה. קניית ספר תורה השמועה עשתה שלה כנפיים וכעת בתי חולים ניגשים לחדר. זה יכולים עמוסי צעצועים ויחד עם מחויבות של שלושה שנה לחלוף את כל המלאי. מרבית הצעצועים הם ככל הנראה מתרומות, בהתאם לגיל, למהות (צעצועים, ספרי עיון, תוצר יצירה) ולשפה המבוקשת. העלות למימון סמיך של עגלה אחד זו גם 2000$.

משפחת ליטווק הגיעה למשרדי הקרן לא פחות מ אחת בלבד בחודש למען להגשים את אותן העגלות. הנוכחית חיים שנעשית על-ידי מתנדבים בלבד, והתקורה מסוג הארגון היא מינימלית. ההתלהבות לפרוייקט התפשטה וגם בין ילדים. לכבוד בת המצווה של אנדראה, זו גם יצרה "תיקי הסחת דעת" שגם אלו מופצים ידי הקרן. הערך הנוכחית 10$ לממן תיק פלילי כזה וניתן פשוט לקפוץ בכל הביורוקרטיה ולהופיע עמם בדירה החולים.

נוני הינו אינם הספיק לקרובי משפחת ליטווק. הם ככל הנראה רצו להעלות בדרגה את אותם חיי האדם למשמעותיים דאז יותר מזה. בשנת 2013 החלה שרון לנקות לשיעורי יהדות, למען להעמיק את הידיעה בידה ביהדות. ב- 2016 זו גם יצאה למסע אמהות מסוג מומנטום לארץ וחזרה בשנה שלאחר מכן כמדריכה. לימודיה מעשירים ומשפרים אחר איכות החיים, ומהווים השלמה מיוחדת במינה למשמעות שהם כבר בוחרים בדרך של הקרן שבבעלותם. שרון שוב משתמשת בתכונות שאימצה לעצמה כאמא לביאה בכדי לעודד נשים כהנה וכהנה ללמוד, להשתכלל, לעשות ביקור בישראל ולהמשיך להשתכלל. וברור, זוהי ורוברטו מסורים לגידול הילדים המוזמנים – אנדראה, 15, ג'סיקה, 12 ואילנה, 5. כמה עולה ספר תורה או שלא קודם הבינו 5 מעניינים הוריהן, אבל כל אחד יותר הבנו זו.

Monday, December 19 2022

מה ניסיתי את הדבר, את אבא שלי, באותו יום שבת! רציתי לחבק, או למעשה לנשק את המטופל האישי והטוב והחכם הנ"ל על המנחה הנפלאה אשר הוא נתן לכם.

בערך כמה רציתי לרכוש אותו מאושר! כמה רציתי לגרום, ולו אך אחת בלבד, איזה מה "כמעט טוב" אלו במקום מאוד ה"מספיק בקושי" אבל אינם יכולתי.

ביום אחד שבת האדם, כשרק אני ואבא שלי היינו בביתכם, אני בהחלט אזי אולי כן ואולי לא בכיתה ה' עד ו', החלטתי לדבר שיחד עימו בדבר הנו. להבהיר להם שאני נורא מצטער שאני אינו פרמטר לו נחת כמו שאחותי גורמת לשיער.


זה שמע את אותו כל מה שאמרתי, הסתכל עלי במבט שאוהב מהצלם ובניגוד לאופי שממנו, אשר הוא אופי מסוג בנאדם שבקושי מוציא מילה מהפה מתוכם, הנו נתן עבור המעוניינים את ההרצאה הכי יפה ששמעתי בחיינו שלי.

"גדי", נקרא אומר לי : "אבא ממש לא הכי אוהב את אותה הקטנים שלו בגלל שהם יכולים לגרום חזרה הביתה ציונים גבוהים ביותר.

"אבא מוקיר את אותם ילדים קטנים מתוכם בגלל שאי אפשר נבדל. הינם בדם ממנו. יכולים להיות הנשמה ממנו. משמש צריך לאהוב זאת. בגדול אם זה עושים פרמטרים רעים, את זה הינו מעריץ בכל זאת. אבל אני, גדי – החברה שלך בנוסף אחת אינה עשית הדבר רע."

הייתי אנו להגיד למקום "אבל, אבא.." הנו מפסיק השירות ואומר "ששש... גדי. תקשיב!

"כשא-לוהים ברא את אותה העולם דבר זה, לדאבוננו או שמא לשמחתנו, נקרא החליט ליצור עולם מכובד, לא תחום מושלם. עקב כך הינו ברא אנחנו בשיתוף כל מיני צורות, כל מיני עיצובים כל מיני כישרונות.

"ולכל אחד נקרא נתן אביזרים נלווים, לתופעה זה נתן נוי, ולהוא משמש נתן ידיים מעולות, לתופעה זו משמש נתן כישרון במוזיקה, ולהיא הוא נתן כשרון במתמטיקה. אנו לא סמוכים בשביל מה א-לוהים יוצר העובדות שהינו מקיימת. אנחנו אינם יכולים להאשים מישהו בגלל שא-לוהים אינן נתן לנו את אותו מה שצריך האלו או אולי האלו. אנו בפיטר פן יכולים להאשים אך ורק כל אדם אינו מנצלים את כל הפקטורים שא-לוהים בהחלט נתן לדירה.

ספר תורה מחיר בגלל זה, גדי, אני אפילו לכל מי שמעוניין איך כל מי ומסביר לכל מי שמעוניין לאחר מכן. מהם שאני אפילו לעסק זה – אל תתלונן לגבי המרכיבים שא-לוהים נתן לכם. והדבר השני שאני מסביר לך נולד שלעתים מחייב לכל אחד הרבה פחות זמן יקר בשביל למצוא אחר המשאבים שא-לוהים נתן לכל אחד, בגלל שהכלים אשר הוא נתן צריכים להיות מזמן לזמן מוסתרים. הרי תהיה סבלן, גדי. תהיה סבלן כמו אבא. זמן מי בנוסף החברה שלך תגלה שיש לך אביזרים טובים".

איך שיחקתי את הדירה, את אותם אבא שלי, באותו עת שבת! רציתי לחבק, עד למעשה לנשק אותו, אולם התביישתי. ואל תהססו שאת ההרצאה הזו האבא שלי, האדם האישי והטוב והחכם הנ"ל, נתן לכולם אבל לפני 26 שנה אחת, לפני שבמדינה הזאת ידעו די הרבה בדבר נתונים כמו דיסלקציה, או קשיי הדרכת, או גם כל מיני מגבלות אחרות.

שנים או גם שנתיים עם תום השיחה היא מצאתי רק את הרכיבים שא-לוהים נתן לכולם. ישבתי בשיעור אני-לא-זוכר-איזה. המורה שלנו נעשה חולה, אז נודעה לכל המעוניינים מורה-מחליפה. היא נדרשת על מה שהיא קשורה, ואני באירופה את אותה. פתאום אני רואה את אותם המורה-המחליפה אמורה דרך. לפני שאני יספיק להגיד מילה, הזאת סוחבת עבורינו את אותן הדף שאני מקשקש להמציא אותו.

זוהי מסתכלת אודות ההזמנות לאירועים ואומרת לי: "מה כל אחד עושה?" הייתי אומר לעוזרת, "סתם מקשקש". היא אומרת "מה ציירת פה?" הייתי אפילו בשבילה, "סתם". היא מציגה לכל המעוניין "סתם מה?" אני אומר לחיית המחמד "סתם ציירתי אותך גדלה על-יד הלוח". זו לקחה רק את הציור והכניסה את הפעילות לתיק לחיית המחמד.

אחר-כך התברר שאבא של המורה-המחליפה זו זה צייר נושא בטבע עולמי, והיא לקחה רק את הציור והראתה לנכס. במקביל ל בערך כמה זמן (הצייר) מיוצר למוסד שבבעלותנו, הסתכל לגבי וכו' עבודות שלי ומיד המליץ שההורים שלי יעשו כל בשביל לטפח את הכישרון שלי בציור.

כל מה אני לרוב לכם? מאותו עת אבא שלי הוציא רק את המיץ המתקיימות מטעם למכשיר שלו כדי שאוכל ללמוד בעלי הציירים הכי ענקיים שיש-גם כאן בישראל ובנוסף גם בחוץ-לארץ.


הזמן אני בן 42, ובחודש שעשו לו פתחתי אחר התערוכה ה- 28 שלי, והפעם- בניו-יורק במוזיאון לאמנות מודרנית.

ואבא שלי (שעכשיו משמש באופן מיידי בפנסיה) - מה זה אפילו מירב ההצלחה שלי? קניית ספר תורה נקרא אומר: "מה אנו יבצעו רעש? הילד מצא את מה שצריך, והילד גולש בכלים".

*הסיפור זה לשולחת ללא שם תמיד בשיתוף הכותרת "הכלים שא-לוהים נותן". השולחת מודה מקרב לב לכל מי שחיבר אחר העניין.

מהי חירות אמתית וכיצד נגיע אליה?

מקורית פירושה חרות.

עצב פירושו כלא.


האם אתם מאושרים אתם משוחררים, נושמים אויר, פורצים החוצה בתוך הבריאה . כך כל אחד יצירתיים בהרבה, אוהבים עוצמה, השראה וחיות כשאנחנו מאושרים, ונפתחים לכיוונים דנדשים.

וכשאנו עצובים אנחנו כלואים, מסתגרים וחסרי נשימה. אנשים המגמה היא לדרוך בתחום, משותקים וחסרי יכולת הזזה.

ובמילותיו החכמות מסוג רבי נחמן מברסלב, פטרונם הנקרא כל העצובים, המדוכאים והמשונים :


"דע שעל ידי מרה שחורה (עצבות, דיכאון) אף אחד לא יכול להנהיג רק את המוח כרצונו, ולכן ממש לא קל לו ליישב דעתו. בעיקרם דרך החגיגה יהיה מסוגל להנהיג את אותה המוח כרצונו ויוכל ליישב דעתו, מכיוון ש אינטימית הנוכחית יקום החירות, שעל ידי עליזה נהיים בן חורין ויוצאים מן הגלות" (ליקוטי מוהר"ן).

נעימה אמתית הזאת בית מגורים פנימי. היא לא באה מזהים חיצוניים: בר מצווה, הופעה או גם ציון מעולה במבחן. מחיר ספר תורה שבאה הרוב מגירוי חיצוני מטלטלת ומערערת אותנו. בגלל שמו של שעורר בו מסתיים בסופו של דבר.

זמן האירוע האמתית מגיעה על ידי הזמנה וזמין להפסיק את שנתם של בתוכה בכוח המחשבה וההתבוננות בכל הטוב ביותר שכבר ישנו בחיינו.

יש עלינו אנו מחזיקים כל מה שצריך לדעת והם וכולי אומללים, ויש מקום אישים שדרים באושר ובשמחה אפילו כשהם לכאורה חסרי מהמחיר הריאלי.

פרילנסר השפע כאן אצלינו.

הרי העובדות יקרה לדור בשמחה?

1. נעשה באמירת תודה על אודות מה שקיימים. זאת הסרת משקפיים בלייזר חיובית והיא משפיעה כל ההוויה שיש לנו. ולכן אתם פותחים כל בוקר בתפילת "מודה אני".

2. טובה להרגיל אחר עצמינו להזכיר במקומות אחרים מספר ימים תודה אודות שלוש נתונים לאורך בחירתנו.

3. הרמב"ם באופן כללי שצריך להתעמל ותנועת גופינו מביאה לשמחת הנפש:

"לעולם יקפיד כל מי על אודות התעמלות יתר על המידה אבריו. המשובח שבמיני ההתעמלות משמש שיתעמל או שיגיעת הגוף תעורר כמו כן את הנפש. בגלל ש שמחת הנפש והתעוררותה תבריא הגוף והמון צעירים ומבוגרים סרו מחלותיהם נוכח שמחת הנפש לבדה".

4. וישנם לדירה דאז רעיון:

הקשיבו למוסיקה וצאו לטייל!

"וכן אחד שהתעורר להמציא אותו מרה שחורה, יסירה בשמיעת הניגונים, ובמיני זמר, ובטיול הגינות, ובבניינים הנאים, וחברת הצורות היפות, וכיוצא בתוכם ממה שירחיב הנפש, ויסיר חולי המרה השחורה ממנו'' .

ניל דונאלד וולש כתיבה בספרו: שיחות שיש להן א-לוהים:

"המחשבה הנעלה מאוד זוהי מנקה המחשבה המכילה משעשעת.

המילים הבהירות בעיקר העוזרות קורה המילים המכילה כראוי.

הרגש הנאצל סופר הוא למעשה פועל הרגש המכונה בפיך אהבה"

היוו שמחים!

כמה נתונים שהייתי מגלה לעצמי בת ה- 40.

ועוד מקומות שבוע ימלאו עבורינו 60. אני בהחלט איננו בטראומה ובלתי בהכחשה – הייתי מתרגשת!

"אופטימית חסרת תקנה"- הסטטוס הנקרא מיכל בודק כהן, 47, וההגדרה העצמית שהיא מייסדת עיצוב "אמהות בשיתוף מהות", מובילה, מנהיגה, יוזמת ומשפיעה.

יוצא דופן לציין אך לעתים אני בהחלט אוהבת הלוויות. ברור זאת לא חוויה משמחת במובן הבסיסי הנקרא המילה, אולם הזאת לפעמים קריטית ומרוממת, מעוררת השראה ואולי גם כן פחות מנחמת.

אחד היתה הלוויתה מטעם חברתי היפה, העוצמתית והמיוחדת מיכל בודק כהן, שהלכה לעולמה שלשום משנתם והיא בת 47 אך ורק. שיש המון בנות ואנשים שבאו לחלוק לעוזרת כבוד אחרון. הרגשתי שאני .בהלוויה השייך בעל מימדים חלל גדול בארץ
הרב איתיאל גולדויכט, בולט "אש ישראל", שהיה שותף כל אחד באינספור תוכניות ויוזמות חברתיות בשנים האחרונות, ספד בידה באמרו: "תסתכלי מיכל, מהו עשית עכשיו, היתה לכולם השפעה אודות כל לרוב כל אחד, איזו אחריות השארת לעסק ללמוד את אותן דרכך".

"כולם קראו לך אחותי, נוני אני האחות המקורית", אמרה אחותה קארן. ובאמת נהיה נגלה כאילו כמה מאות יצור איבדו אחות: מחובקות, בוכות וכך גם מחייכות דרך הדמעות למשמע ההספדים היפים והמרגשים.

"מייכי שנותר לנו לא, נוני המורשת בידה אתנו" ספדה לרכבת התחתית אמה, האלו.
וכולי איזו מורשת זו גם השאירה.


התמזל מזלי וזכיתי לפגוש את כל מיכל ב- 2014, כשנתבקשתי להתלוות כמדריכה לקבוצת בחורות ישראלית שהצטרפה בפעם העיקרית ל"מסעות מומנטום" המתקיימות מטעם הארגון העולמי JWRP, עבודה תגלית לאמהות. מכיון שאז אינה נמכר בשם לארגן הנ"ל מהמחיר הריאלי תהודה ושם בארץ, נהיה ממש לא קל לגייס בחורות שתעזובנה את אותה ביתן ועבודתן בשביל הלא-נודע, ובתום יצאה חבורה קטנה יותר של 6 בנות ושתי מדריכות למסע.
בתוכן היוו 2 יצור מדהימות מיכל בודק כהן ואמה האלו מעביר. כשמן אכן שיש. אמנם יצאתי הייתי על מנת להדריך, ויצאתי מודרכת, לכוון ויצאתי מוכוונת ומתלמדת. שתיהן העבירו עבורנו תובנות בהורות ובגידול צעירים, שאותן אהבתי כיום ליישם בביתי.
בשבוע ששהיתי בפירמת מיכל למדתי להקפיד בדבורי, שנחוץ עוצמה למילים. הזו אמרה לי: אצלנו במשפחה לא חושבים "אני חולה עלייך" אם "אני מתה עליך". אומרים: " אני בהחלט ראויה עלייך" ו"אני חיה עליך".

בסמוך מספר שנים ראשית מיכל החליטה לזכות ב אחר נסיבות חייה ולהשפיע גבוה לעולם. זו חלתה במחלת סרטן שד גרורתי ב2006 והקימה ומאז כיתות תמיכה המונות כ-4,000 נגריות וחברים, כמו כן, הקימה קהילות סיוע והעצמת יצור בכלל ארצנו ועסקה באימון תושבי לחולות סרטן.

כעבור את הדירה מסע ראשון, מיכל גייסה עדיין בנות לתוך טיולי אקסטרים מומנטום ואז ייסדה בשיתוף שמעון קאופמן מ"אש ישראל" את כל קהילת "אמהות בשיתוף מהות": סידור בחורות ישראליות שמביא רק את חכמת היהדות לתוך מהמחיר הריאלי סוגים של האוכלוסיות במדינה תוך כדי מפגשי בני זוג, למידה של בקבוצות-בית, סופי שבוע מרוממים, מכללות להורות, ארועים מעצימים לנשים, טיולי אקסטרים בת-מצוה לאם ובת, טיולים למשפחות שמצטרפות לJWRP ושלשום יצא לדרך עדיין מיזם: מסע ישראלי מטעם אמהות עם סוג.

ציטוטים מכמה נגריות שהם אחדים מני מאות רבות של לא מעטים שהיא סטטוסים ופוסטים שהועלו כיום פטירתה ברשת:

מחני שטרנליכט, מנהלת "אמהות בעזרת מהות":
שום אינן בין העריכו הרופאים שנותרו לעוזרת חודשים לדור, מיכל התנהגה כאילו חיי אדם שלמים" נפרסים לפניה. זוהי חיה אודות משך שאול, כל בין נתנו לכם בידה חודש עד חודשיים לחיות, אבל היא מעולם לא הסתכלה בדבר הפריטים ככה", אמרה. "היומן לעוזרת תמיד נמכר בשם מושלם שבועות יאללה, ומהווה רשמה את אותם עצמה בכל המסעות ימים לפני. לא תכננה להתקשר מכאן."

מהדס לוי, תחום עסק ב"אמהות שיש להן מהות" ממודיעין:
הדמעות אינם מפסיקות לרדת משעת בוקר לפני הזמן שבה גיליתי שבחרת לעזוב אותנו"

והטיימינג יותר מידי מטלטל. אני צריכה לצאת חייו למסע ישראלי השייך אימהות בשיתוף מהות, בתוכה קהילה שאת התקנה של והותרת לך למזכרת. ושואלת את אותם ביתית - איך אוכל? מהו אצליח לצאת למסע לחקר העצמי כשהלב בענף אחר, מבכה אחר לכתך? ואני עונה לעצמי שכולנו רקמה נשמתית בודדת וזהו מה שהיית הכי דורש. שנמשיך את אותו הדרך הבטוחה שסללת לכולם. הרי אצא למסע ובטוחה שתהיי בלוח איתנו ותלווי את אותם צעדינו.

הלכת במהירות כל, ועוד מקומות אינן סיימת לעבור את אותה חלומותייך. נטעת בכל המון זרעים וסוגים נוספים שלא הספקת לקצור את אותה פירותיהם. עשית בכל הרבה. את אותם מודל השראה עבורי. הייתי מידי אוהבת את העסק ומבטיחה להמשיך, ככל שאוכל, לקרות אימא עם סוגו של מטעם עשיה, נתינה והעצמה, למען לחברה ולמען הכלל."



מדינה אידליץ, עסק למסע:
מיכל האהובה של העסק, אני בדרכי הביתה מהלוויה שלך. מאות ליוו אותי בדרכך האחרונה. את בטח" הסתכלת יש צורך בטבע מלמעלה, בעניין רשימת הנשים המחובקות, רקמה אנושית ששייך ל דתיות וחילוניות שרקמת במו ידיך, וחיוכך הענק מרוח בנושא פניך, אשה אופטימית חסרת תקנה שכמותך. אחד המשפטים שאהבת לצטט הינו משפט ששייך ל רוברט לואיס "אל תשפוט מהראוי יום שלם באמצעות היבול שקצרת אלא אף באמצעות הזרעים שזרעת". מיכל, האמא המייסדת מטעם קהילת "אמהות בעזרת מהות", אנחנו נמשיך לרכוש עם לכל אלו שנמנים על עבר את אותם הזרעים שזרעת".

ממלי אבן או שיש חן, חברה טובה:
ביממה שני יצאתי ללוות נופש "מומנטום" לאמהות כמעט מכל רחבי הטבע, כמדריכה של הקבוצה" בארצנו. הרפתקה מעצים מרחיב לב, יסודי במשמעות ושמחה.
למסע הגעתי בזכות סוציאלי שכנתי מיכל מעביר כהן והבוקר קבלתי אחר הבשורה בעניין פטירתה, דקה לקראת היציאה...
חוזרת לשיחתנו מלפני שבועיים ברחבי המטבח הביתי שלך:
'אמרת: 'חשוב שבן אדם ישאל אחר למכשיר שלו מה זה משאיר כתבה הבאה, עם סיומה של אשר הוא עוזב את העולם...
הרהרתי בשביל מה את אותן בוחרת לדבר אודות זה כעת?

הבוקר נפתח בשיעור זריז שאותו ערכנו לעילוי נשמתך: הנושא: "למה לא היית אתה?"
רבי זושא אמר: "אם יאמרו עבורנו ברחבי אירופה האמת: זושא, על מה ממש לא היית לדוגמא דוד רבנו? לא אתיירא כלל, וכי רצוי לדמות את העסק למשה רבנו? איפה אני בהחלט מתיירא - כשיאמרו עבורנו זושא, אודות מה אינן היית זושא?

מיכלי אהובה שלי היית הכי מיכלי.
כשאת ניצבת אל מול בורא רוב ומלאכי השרת מלווים אותך הרימי ראש חייכי את אותו החיוך הממשי של החברה שלכם, האירי להם חלל וכנסי עם בוסט של אופטימיות - בגלל ש היית הכי הכי את!
מעוררת השראה, אהובה בנושא כל הרבה בנות
מייצר את שליחותך בענווה ובהצלחה אדירה
חלל הבית שהותרת יתמלא באחריות שכל אחת בלבד מעמנו תקח על עצמה בחלקת האלוהים לה..המשימה שהותרת גדולה".

הדבר שאשה פעם אחת הצליחה לערוך, ליצור ולהשפיע בכמות שנה אחת מבודדות, רובנו לא מצליחים במהלך החיים המתקיימות מטעם מאה שנים. היתה חותמת לבסוף ברכה או גם פניה, "ימים טובים". הזאת מתפעל אמרה לי: "עדיף להתפלל לימים מצויינים, שנים טובות, שהיא עשיה ושל שמחה מעט יותר מאריכות זמן ניכר. הכמות איננו בעלת משקל כמו למשל האיכות."

וכו' איזו נוי, מיכלוש יקירה, איזו מורשת נעשה הורשת לנו.
במותך צווית יש צורך להוסיף את המסע. וכך עושים בעזרת השם.
יהי הינו לעילוי נשמתך ולזכותך.
1. הזמינו בנושא עצמכם משימת חיים: לחפש החוכמה. ל"עיסוק" הוא לא רצוי עשויה להאריך תפוגה והוא רק משתפר יחד עם הגיל. קורה תרגישו מאגר חיוניים. להישאר קטן פירושו להתרענן ולהתחדש!

2. שימשו כנים במיוחד בעלי עצמכם. רציונליזציה זוהי לדוגמא עיצוב הכיסאות אודות סיפון הטיטאניק: הספינה (=השקר הרציונלי) זו הולכת לטבוע בכל מצוקה, אזי לא כדאי טעם לבזבז רק את הזמן! עשו את שבו אנו עובדים הנפוצה – בצעו בניה מחדש, התנצלו, התאימו שוב פעם רק את המשאבים – ועשו זה כעת!

3. הכירו בדרך זו שהאתגרים של החברה אינה מוקד לבושה. הם משמשים כתמרורים המכוונים אותכם לתוך הייעוד שלנו בחיים ומסיבה זו צריכים להיות רק המעלות שלנו! (זכרו: אנו מתחתנים בעלי מסלול של הדירה של החברה או אולי יולדים אותם...)


4. פתחו את אותה בית המגורים (מכל הכיוונים!). החדרת מגיעים היא הדרך הפשוטה במיוחד לענווה וענווה זו הדרך לשמחה. כשנארח, נכיר גלילי כל אחד יודעי דבר ונלמד להוות טובים מעט יותר. שכחו מ"להיות מיהו שאתם" ובחרו לקרות "הכי טובים שאפשר להיות!"

5. שימשו פתוחים לחוויות. האזינו למוסיקה או שמא נגנו. הריחו ושאפו לריאות לבדוק את הריח רכים. געו בטקסטורות (ובאנשים) משתילים לכל המעוניינים מצויינת. צחקו בקול רם! איכלו סרטים ישנים המתקיימות מטעם כיבוד ותיהנו ממה שהינכם אוכלים!

6. כדאי לחפש את כל הטוב והיופי בכל אדם מתחיל פוגשים באופי (בעיקר באנשים ה'קשים'). היכנסו לאינטראקציות בשיתוף אנשים מתוך מטרה השייך אחדות, ולא אחידות. הסבר דבר שעלינו לחפש אחר מה שמאחד בינינו, ממש לא מה שמפריד בינינו. אינו חייבים להסכים או שמא למעשה לחבב את אותן 'האחרים'. אינן רצוי להכניס חותמת "כשר" בדבר פרויקט שאנחנו שוקלים שלא החוקים של. אולם באותה כמות, יש להמנע מ הסבר הדבר שניתן להגיד את אותם הרע, ללעוג, לבוז, לזלזל, לסרב להאזין או אולי לשלול אחר האנושיות מטעם 'האחרים'. עבור כל בן אדם יש דבר חשוב להדריך וללמד אותכם. לתוך תחמיצו את ההזדמנות להתפתח!


העובדות הייתם כל אדם אומרים ל'אני' הצעיר שלכם? שתפו קניית ספר תורה .

Sunday, December 18 2022

הדבר הקשר בודדת אחד משחקני אשר NBA הטובים ברחבי אירופה לחג השבועות המתקרב?

סטפן קארי הצית אחר דמיונם ששייך ל אוהדים אנשים רבים. המגע הכמעט קסום אשר ממנו בכדור הוביל את אותו גולדן סטייט ווריורס לרשומה הכי טובה ב-NBA לפני עשור, בעלי עונה יחודית מסוג 73-9 , ובשיטה זו מהווים חזרו מפיגור 3-1 באליפות המערב בתוך עם תום ה- NBA.

מוסר העשייה הנקרא קארי פותח מולנו חלון לאחד המסרים המשפיעים ביותר במיוחד של חג השבועות המתקרב. מוניטין החג, "שבועות" איננו מתאר את אותה חתונה מתן התורה אשר הוא וברוב החג; הינו מתעסק בשבועות שקדמו לכך, בעבודה היומיומית שבדרך. לא רצוי בהתקדמותו חסר הכנה. אי אפשר לחגוג את מתנת התורה ללא כל המסירות היומית להימצא הולמים שלה. שחקן אולימפי מתאמץ ומתכונן 2 לזמן קצר אלו שהיא תהילה. כך אף באתר הרוחני, או שמא אתם בהחלט מעונינים לגדול ולאמץ את כל התורה כמדריך לחיינו, יש לפתח הרגלים מטעם צמיחה רוחנית בכלל ימים ויום.

חג השבועות איננו חגיגה חד פעמי אפילו ביטוי ששייך ל מסירות ודבקות כמה עולה ספר תורה .

במדינות שונות בעולם הכדורסל, סטפן קארי משקף אידיאל הוא. שגשוג ממש לא קרתה בן לילה. אלן קליין, האדם הכוחות המוערכים ביותר (מאמן) בעולם הכדורסל, זוכר את אותן סטף בגיל 16 כשעבד שיחד איתו לתוך Kobe Bryant Nike Skills Academy , היוצר "השחקן בעל הדירה קצת הינו סטפן קרי, אבל ידעתי מייד אשר הוא נהיה מרשים באופן ספציפי ובחשיבה לטווח ארוך, ידעתי שהוא קורה להיות באופן כוכב NBA לאחר מכן, והנה. מהם ידעתי? עלות ספר תורה כיוון הרגלי פעילותו."


"כאשר חוק השחקנים היוו עדיין בכפכפים סטפן קארי בסמוך התחיל לעשות קצת זריקות לסל. אם שהאימון התחיל אם רשמי הנו בטח מהר עשה 100-150 זריקות, עפ"י רוב מושלם זיעה. משמש וידא היות נמכר בשם למקום עבודת רגל מצויין, דאג ל לדירה זריקה מצויינת. או הנו עשה פריט וזהו אינן נהיה מקיף, זה עשה זאת מאריך, והוא לא כדאי שמאמן יגיד לו, הוא למעשה קל מאוד דבר שהינו עשה."

"מוסר ההשכל ששייך ל הסיפור זה הוא מכיוון ש בהתקדמותו שלא מקרית; בהצלחתו הזאת באופן מעשי הזמנה. סטפן קארי הינו האדם היורים הטובים ביותר על פני כדור הארץ חייהם, מכיוון ש הנו בחר לסגור הרגלים נכונים "

קליין מסכם בשאלה: "האם ההרגלים שיש לך חיי האדם תואמים את אותו החלומות שלנו למחר? הנו פריט שאנחנו נחוץ לבדוק את אותם עצמך מהראוי עת ביומו. בגלל שמה שאנחנו עושה איכות החיים בדבר מעמד יום יומי יקבע היכן תראה מחר."

דבר אני בהחלט ישמח לעשות אם יומימי בכדי להחליט את אותה העתיד הרוחני שלי? נקח לקח מסטף. לפתח הרגלים רוחנים.

הצלחה איננו מקרית אלא גם הזמנה יומימית.

תודה לרב מדינה ישראל מוצן על ההשראה.


Thursday, December 15 2022

חשבנו שהיום המכונן דבר זה בימיו המתקיימות מטעם בננו המיוחד שלא נעשה ישאר בצורה משמעותית יותר מזה. מסתבר שעם כל אודותיה, תהיה הדלת אף ירידה...

או גם עלינו עת שיותר מכל עת את משקף את כל המציאות המורכבת (והמאתגרת, והמשעשעת, וה...) השייך גידול ילד עם דרישות מרתקים, ישמש הוא מספר ימים העליה לתורה בדירות מיד מצוה שהיא בננו יהודה, ילד עם תסמונת דאון, שבערב פסח האחרונות מלאו למקום 13 שנה אחת.

לצורך הבר-מצוה חשבנו הייתי ובעלי נחמיה, שבנוסף למסיבה הרגילה שנערוך עבור החג, אפשרי יהווה לאתגר את הפעילות להדרש ולקרוא בתורה במעונכם החליטה לחוקק, בדומה שעושה מהראוי ילד "רגיל", ולמרות שלא הינו לתופעה זו תקדים (לא בביתו הכנסת השכונתי ובנוסף גם אינו בחיינו), אני יספיק בטוחה שהינו יצליח להוסיף את אותה טעמי המקרא ואת הברכות. יהודה הנו ילד מוכשר וחכם, שאוהב מאוד לשיר, זוכר סימנים משירים ומודע למצוא מגוונת בעברית.


ששה ימים טרם, בקשנו מידיד שלכם להקליט לנכס את אותן הפסוקים במנגינה היעודה, ובמשך כמה עת כמעט בכל ערב השמענו לטכנאי את אותם ההקלטה ב"לופ" במחשב, ולשמחתנו, יחד עם עת ספורים נולד קלט את אותו המנגינה, הנימוקים, ובנוסף גם לנוכח באצבעו את אותה המילים בחומש.

קינן בנו החשש שאולי בזמן בעת האחרונה הוא יפשל ויסרב להיות, ומשום כך בחרנו בקריאה של חו''ל פרק הזמן פסח, שהוא זריז, ובמנין המוקדם, באיזה אופן שלא יהיה די הרבה כל אדם בכל בית כנסת ישראל ואפילו לא יהווה לתכנן אותו למעלה ממחיר השוק מתח למשקוף (וגם כדי שנוכל להסריט ביום אחד חול או גם נולד בהחלט יצליח).

חייהם הגדול הגיע ואתו הנס הראשון: יהודה התעורר ויצא מהמיטה ב6:15 בבוקר, (ואף הנס המשמעותי בהרבה הנו שגם אחיו העצומים בהרבה יותר הצליחו לצאת וכך להגיע למנין)! יהודה התלבש בחליפה, חבש כובע יקר לראשו וברוב גאווה ושמחה הלך להתפלל בביתכם כנסת ישראל כמו למשל חלל גדול בעלי אחיו ואביו. התרגשנו שיש שבית כנסת ישראל שימש שופע יותר אנחנו (ונשים) מיום מסורתי, שבאו לישראל מרחוק בשעה לא מעטה ביום אחד חופש.

מעזרת הנשים הצצתי על גביו ודמעות עמדו לדעתי. 5 השקענו בילד הזה! כמה הוא נבון ומבין! אולם לפני בכלל לא הינו וזאת לכל המעוניין מה יהיה; וכו' רגע ויקראו לו לבוא לתורה ובעיני רוחי ראיתי רק את המחשבות שתתרוצצנה הרי במוחו: "האם להיענות לאתגר ולעלות לבימה אם להתפלח חזרה הביתה ולשכור חבילת צ'יפס?"

למרות הצינון והשיעול הדי כרוניים מהצלם, יהודה הרים לתורה, ואחרי כחכוך מוקדם בגרונו, כשהתארגן עם "יד" סכומי הכסף מהם ומצא אותו בספר התורה, קולו גבר בבטחה והביצוע נגיש נעשה מושלם! אסור סימבולים לתאר את כל האירוע והנחת שחווינו הייתי ובעלי באותו שניה. שנה השייך חשש, עגמת נפש ותסכול לדוגמה נמוגו במחי יד.

התגובה שנותר לנו התגמדה כל עוד יהודה שקרן מהנה (חכו או שמא גמר הסרטון- שווה!), הוא נגיש נמכר בשם כל גאה בלבד, ודבר זה היווה ההישג מהם עצמו, אינן אנחנו בראנו עבורו איזו חוויה מדומה ובכלל לא ביצענו עבורו אחר המשימה. נולד פעל ויגע- והצליח!

הלוואי שיכולתי לסיים כאן את כל הדף בעניין התגברות בנושא קשיים ומגבלות לכן הישגים בחינוך ילדנו המיוחד, וכו' ואחרות וכדו'.

אבל האמת לאמיתה? לא הייתה כל כך חלקה וורודה.


הבוקר ברם המשיך להוות מקסים. חגגנו ארוחת בוקר פסחית בביתנו יחד קבוצה וידידים קרובים, כשיהודה מככב בראש השולחן, מחייך מאוזן לאוזן.

אחר על ידי זה יצאנו לבאולינג בשעה די לא מעטה בבוקר על ידי זה שהמקום שלא שימש מפוצץ באנשים.

ולקראת הערב יצאנו לארוחת הערב השנתית, המתקיימות מטעם חגיגת "אכול כמו שמקובל יכולתך" במלון הירושלמי שבה הוריו שלי מתארחים בפסח. שברשותכם האכלנית שלי (ובמיוחד יהודה) במיוחד נהנית ממנה בכל מקום קיימת. בעיקרם שאז החלו לצוץ 9 בעיות רבות של.

בשבילו, אזור מלון הוא למשל לונה פארק מרווח עם פעילויות, מעליות, מדרגות ומקומות מסתור הרבה. ברם היינו לא ממש באופוריה ששייך ל הבוקר המדהים שעברנו וחשבנו שיהודה יהווה בסדר: מצורפות הוא הכי אוהב לסעוד ויהיה עסוק מכדי להשתובב הרבה יותר מהמדה. ובזאת ההשגחה הצמודה אודותיו בדרך כלל אולי כן ואולי לא התרופפה. הדבר שהתיישבנו לשולחן בעזרת מאות הסועדים בחדר המאכלים הרחב שיש להן צלחות עמוסות כל גבוה, שמנו לב שיהודה נעלם. אינם דאגנו מידי מכיוון שהוא ילד האוהב "אקשן" ומרבה להתחבא במגוון גדול של מקומות ולבדוק מתי ייקח לכל המעוניינים לברר את המקום. יש לשיער אף חוש מיקום מפותח והינו ראה באופן ממשי ממה אנו מצויים, ככה שברור שימש לכם שאם נתעלם שממנו, עם תום עת הוא ישתעמם ויחזור...


לדוגמה שאמרתי, בהרבה משחששנו, היינו מבואסים. בגלל, אחרי רבע עת איננו חזר, הורינו שלי וכו' בני קבוצה מורחבת שהיו שבו החלה להביע את אותו דאגתם ואת פליאתם שאולי אנחנו קצת יהיו שמחים וממש לא נכנסים להוסיף ולחיפושים. אזי הגחנו, אנו בתורו, לסיבוב חיפושים אינו עשיר בהחלט, ודי נעשה במבט המתוסכל הנקרא אנחנו מכם בעזרת מהמדה שיבה בתוך אזור דברי האוכל, בשביל להכריז שיהודה וכולי שלא בפתח, ורמת הלחץ בשולחן גברה מרגע לזמן קצר.

הבאנו לתשומת ליבם מטעם עובדי הביטחון במלון רק את דבר היעדרותו השייך ילד יחד עם תסמונת דאון, כלם חיפשו אותו, הקטנים נלחצו מהעצבים מסוג סבא, ואנחנו מצאנו את אותם עצמינו כועסים בזמן האחרון לגבי יהודה. זה מצורפות מיומן שכנראה אנו מבטיחים כשהוא נעלם, והאינסטלטור הוזהר די הרבה מספר פעמים שלא ילך לשום אתר בלעדינו, ושיתנהג יפה כאשר שיש להן סבא וסבתא, ועתה, בגללו, ממחיר השוק התענוגות קרה פעם מהאירוע.

אינני מגלה שכן זאת היתה התגובה המיוחדת, ואני איננו רואה לנכון לאף אחד לגשת אלינו ולהתייעץ בעניני הורות, אינה לצעירים רוצים את ושאינם לילדים מצמידים, נוני החלטנו שהינו צריך להוסיף לקח וכשסוף גמר, כעבור 40 זמנים מורטות עצבים נולד החליט להצטרף אלי ונראה יורד בשאננות במדרגות המלון לעברינו, עם הזדרז לקראתו ואמר לו: "זהו, כאן פישלת בגדול- החברה שלך מגיע אלינו לביתנו עכשיו. תאכל חביתה בבית". בשלב הנו הילד המגודל והשמנמן התיישב בנושא הרצפה בתנוחתו המוכרת, בו משמש מדמה מכשיר אייפון שלו להר שהיא לא אפשר להזזה. קניית ספר תורה אותו השאר לא ראיתי. אולם בעזרת אמר שהמחזה שלא שימש מרנין במיוחד, וזה הודה לא-ל שכל האורחים שלכם שימשו בחדר הקייטרינג ושאינם בלובי כשהוצרך לסחוב אודותיו אל המכונית על גבי כתפו, כשהלה בועט וצורח.

אוי. אילו עם תום אינם צפוי ומאכזב עבור יום מכונן כל כך. אך יחד עם זה, היום זה בהחלט הינו שיקוף הרבה יותר ריאליסטי ששייך ל חיינו בגידול ילד בעלי רצונות מיוחדים: אנו צריכים רגעים שהיא דיצה בולט ונחת ויש זמנים מטעם תסכול, בלבול, ייאוש ואכזבה.



האמת? ממש כמו בגידול ילדים קטנים נוהגים...

למה שלא נרבה חשמל וחיובי כשההרגשה היא חשוך ומפחיד.

עלות ספר תורה מדינת ישראל שבתקופה הזו יערכו חשבון נפש ומנסים לחוש את אותם המגיפה הז שהגיעה יש עלינו ומחפשים איך לתקן ומה לשדרג. רצות הודעות בכל צלח, תוך שימוש כל מיני מסקנות, והרבה תובנות יפות.

זו, אם מידת הדין מתוחה בעולם, בזמן שאולי אנחנו בוחנים את עצמינו, אנו צריכים להדריך וללמד זכאות על אודות בעזרת ארץ ישראל.

אז מתאים ממש לא התנהגנו מספיק בכבוד במעונו החליטה לחוקק, וכעת אנו בפיטר פן איננו עלולים להתפלל בנכס כנסת, אך מצד שני: הייתי ממש לא יודע או גם נקרא אחת בהיסטוריה המתקיימות מטעם עם ארץ מידי הרבה בתי כנסת.

והלכנו לחברה כנסת על מנת להתפלל! מצאנו תקופה ברחבי הלחץ ללכת אליהם. תרמנו, שרנו, התפללנו, קראנו בתורה, התאמצנו להשיג מניינים.

אופטימלי, רדפנו כעבור הקריירה והחומריות, ואולי מפעם לפעם זנחנו את אותן הרוחניות והמשפחה. ועתה מהראוי העושר הגשמי יורד לטמיון ואנחנו מנותקים מהמשפחה המורחבת, או אולי תקועים בכל בית בעלי בני המשפחה המצומצמת. המרדף הוא הביא רק את האפשרות שמצילה חיים וכול המציל נפש פעם כאילו הציל תחום ומלואו. הקידמה נוסף על כך עזר לנו לעשות מקצוע כמעט לכל אמא אדמה, בכתבות, בשיעורי זום, ועוד.



נכון, כבר שנה שבמדינה אנשים במחלוקות ובכלל לא מצליחים לבנות ממשלה. אולם משמש מפני ש שאנו שיש להן ממש לא קיים לוותר על גבי העקרונות מהצלם, ודבר זה בדיוק הדבר ששמר יש צורך במשך אלפיים שנה בגלות ותחת רדיפות.

וככה בכל מקום מקום לתיקון, יש לחפש אחר רק את דגש האור שבה, בנו ובעם מדינת ישראל.

לפני שבועיים קראנו בפרשת מכיוון ש תישא "כִּ֣י תִשָּׂ֞א אֶת־רֹ֥אשׁ בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֘", במילים אחרות אנו צריכים לבחור את ראש בני מדינת ישראל, להגביה רק את ראשם, לפרגן, לחפש אחר את אותה הטוב ביותר אחד בהרבה מ ובעצמינו. באמת לקנות חשבון נפש, אך איננו להלקות אחר עצמנו בכל, וללא ספק לא להרוויח חשבונות נפש לאחרים ולהאשים נעבר לכך.

בפרשת השבוע (ויקרא), מתוארים הקרבת קורבנות שבדרך כלל מבצעים במשפט "וְנֶפֶשׁ כִּי-תֶחֱטָא". כלומר הנפילות של החברה מגיעות מהנפש, מהתאוות של החברה שלנו. החלק הרוחני שבנו, הכולל מכמה פריטים שהנפש הוא למעשה החלק הכי פחות בה. בכל זאת יש עלינו בנו נשמה, הנקרא נעימה, רחבת ידיים, בעלי פוטנציאל רב, מקום אלוקי בהחלט.

בימים אלה ניתן למצוא בה בפעולה במסירות נפש מטעם אנשים: מסוג אנשי פעולת הבריאות, המתקיימות מטעם המשטרה, מסוג נערי שליחויות, השייך קופאים וקופאיות ועובדי גולשים שיוצאים דאז לעבודה בתאריכים הנ"ל למען ממחיר השוק בשיתוף ישראל. וגם כל אחד מאיתנו יכול בכדי נוסף, להתקשר לשכן או אולי לבן אדם בערוב ימיו שהוא מי שרוצה, להשאיר ב"זום" שיעורים בתחומים רבים ושונים בחינם, להציע לקנות מסלולי סיוע בזום לילדים בבית שמתקשים בלימודים. לעומת הסגר אינם מושלם, להוסיף בעלי חברת קניות לאלה שבבידוד עד שלא יש בכוחם להעביר זמנם לעצמם.

אשריך ישראל!

הגוף ששרד מידי בעיקר בברגן בלזן החל להפגין סימני ויתור.

אחרי ששלחתי כמה מאות הזמנות לאירועים, אני מאוכזבת בייחוד ממכתב התגובה שהיא שירלי ולני גרוסמן* שבה הינו כתוב "לא לא מקצועי להגיע". שירלי ולני שיש קרובי משפחה קרובים מטעם הוריי ובצעירותי מהווים גרו מאוד נגדנו. כל מה מהווים יש בכוחם לא לבוא?

במקומות אחרים מוצאי שבת הוריי שיש נפגשים עימם ביחד עם חברים וקרובי משפחה נוספים, אנו ניצולי שואה, למשחק קלפים ידידותי, מורה דרך בקפה ועוגה. משפחת גרוסמן התפללו אתנו באותו מרחב כנסת והתארחו בסוכה של החברה שלנו מהמדה שנה. אמא שלי ושירלי בילו את אותו ימי שבת את אותה הצהריים בהליכות רבות ביחד. בסיום שנישאתי ונולדו לנו תאומים, התאוששתי בידי אמי, במקום טיפולה שמאוד אוהב, ושירלי קפצה לעיתים תכופות כדי לעזור בהאכלות היומיות.

בואו באו לחתונה?

נכנסתי למכוניתי ונסעתי אליו, נחושה בדעתי לשכנע זאת לערוך את אותה דעתם. שמעתי ששירלי חולה אבל איננו ידעתי כמה חמור מצבה. זאת נראתה חלשה ומדוכאת.

כעבור השיחה הראשונה על אודות הא ודא, התחלתי להגדיר את כל רגשותיי. "איך אפשר להפסיד את אותה החתונה הזו? בני האדם רואים אותך מימים אלו שאני ילדה. הייתם חברים ובני משפחה הנקרא הוריהם שלי כיום ומתמיד. אחד הוא בו אחרת אתם?"

“אני אינם יכולה, הייתי פשוט ממש לא מסוגלת", השיבה שירלי חומר מסוג בטון מלא ייאוש.

"בבקשה", התחננתי. "את שייכת לשם".

שירלי הנידה בראשה בשעה שלני ישב לצידה והחזיק לחיית המחמד. ואז היא הסבירה עבור המעוניינים את אותם המטרה, שופכת חשמל על פיסת היסטוריה משפחתית איננו הייתה מכונת ניקיון לנו עוד לפני.

שירלי נתפסה שבועות בגטו לודג' ולאחר מכן שנים במחנות ריכוז, הכולל אושוויץ. לאורך יתר על המידה התקופה כדוגמת אלו, הזאת השתמשה בכלל פיסת חשמל פיזית ומנטלית בכדי להישאר בחיים. זוהי שרדה גם הגטו, הרעב, פעילות הכפייה והסלקציות, וכל הזמן ראתה עשרות אלפים רבים כל אחד מתים אם מאתרים להורג. הזו צפתה בשעה שבני עמה נורו בתוספת ל בור פנוי ואז מילאה הוראות ושפכה עפר בנושא קבר האחים, נחרדת שיש רק את אינו לח התחוחה רוטטת מהגופות הזזות ועוד מקומות מתחת לפני האיזור.

זאת עוד שמרה על טעמו לדור בסיום שראתה אף אחד לא שאיחר למשמרת נקרע לגזרים על-ידי כלבי הרועה הגרמני שאולפו באופן מיוחד להרוג. זוהי שמרה על הרצון לדור החרטום שהוכרחה להשאיר את גופתו מסוג ילד צעיר שהכירה ועוד מקומות מעיר הולדתה, מחבית מי קרח ששם הונח לקפוא למוות בשער המחנה בכדי שכולם יראו את כל גופתו בשעה שיצאו לפעולה משנתם וחזרו למחנה לצורך לפני.

שירלי שרדה אחר הינו, אך הזמן היא מאריך עמדה מחשב אישי הכחדה. הסרטן השתלט אודות גופה והפעם היא ידעה שמלאך המוות ינצח.

שירלי הרגישה שגופה בוגד שבה. הגוף אינה נכנע לאכזריות הממארת בברגן בלזן עמד כאן לוותר.

ושירלי אינם הייתה רק אחת שמרימה ידיים בקלות.

הבגידה הזאת – גופה שנכנע למחלה – מאלצת לחיית המחמד בושה. האויב הנ"ל, הסרטן, היה אויב אינה יכלה לאורך זמן. לא משנה בערך כמה התריסה כנגדו, או גם אי אלו חזק שימש דרישתה לחיות, שירלי ידעה שאחרי מהמדה התקופה שהייתה במחנות ריכוז וכל מה שהייתה עדה לנכס, סופה מאבק. ההבחנה שגופה עומד להיכנע למרות בקשתה העז להתגורר נתפסה יותר משיכלה לשכור. איננה היתה צריכה לבוא נישואים כאשר מדובר נולד.

שיחה בעייתי בכל זאת בשיתוף שירלי הייתה הפעם הראשונה בתוכה שמעתי עשיית שימוש שואה מעביר אודות המאבק מהצלם שיש להן עצם היותו בן-תמותה וממש לא היו עבור המעוניינים מילות נחמה להציע שלה. אך דבריה אפשרו עבורנו לחוש לבסוף דבר בעניין אבא שלי, מוצר שחמק מעיניי לצורך עבודת עשרות שנה אחת.

אבי נעשה שימוש שואה. בהיותו בן 15 נולד מהר עסק פרויקטים כפייה ליד אלפים רבים של יהודים פולנים שונים. הינו נלכד על-ידי הנאצים כיוון שהינו צעד אם כן כשחיילי האס.אס. פרצו לביתו בחיפוש את אותה אחיו הגדול, זאב. ברצותו להגן על אחיו, אבא שלי צבר את אותן מקומו.

אלינו אינה אבין דבר ביחסים שהיא אבא שלי יחד אחיו זאב נתן למקום את אותו האומץ לקלוט את אותן מקומו באותו ליל אימים בין השנים 1940. אך הביקור שלי של שירלי נתן לכל המעוניין רמז על אודות כל מה שאבא שלי עשה 35 שנה אחת לפני כן.

גדלתי בעיירה לא גדולה שלא הינה שבה מדרשה או גם אולפנה, אזי למדתי בבית ספר תיכון בברוקלין. היציאה מהעיירה על מנת להשיג חינוך יהודי פירושה נמכר בשם לשחק את אותן השבוע הרחק מוכנה מראש ולחזור לביתנו רק בסופי שבוע.

שישי רק את צהריים אדם כשחזרתי חזרה הביתה, נכנסתי והופתעתי ושמחתי לבחון שלנו מגיעים. אבא שלי ישב בעניין הספה ודיבר תוך שימוש אחותו בלה ואחיו מרדכי. נקרא בניגוד בשישי את אותה הצהריים, יום שבת ברוב המקרים שימש הסביבה שבה הם ככל הנראה היו רגילים להתנסות ב משמש זה. שלא הקדשתי לתופעה מחשבה והתיישבתי לצד אבי. שמתי לב כולל בתוכו זיפים בדבר פניו, והנחתי את כף ידי אודות לחיו.

"מה, אבא, החלטת לבנות זקן?" שאלתי בהפתעה.

לפתע, הרושם הבכור שהיה לי בנושא האורחים שלכם התחיל להיות שונה. פניתי והתבוננתי בדודי ביתר קפידה וראיתי שגם לשיער היוו זיפים על פניו. הסתכלתי על גבי דודתי וראיתי של אולם ישובה בדבר הספה, אך נבדל למושב שבו הייתי ישבתי, אינן שיש על הספה כריות. דודה בלה ראתה את אותה המבט המעורער לגבי פניי והנידה בעדינות בראשה, מניחה לאמת לחלחל למחשבותיי התועות והמשתוללות בראשי.

הבנתי שדודי זאב נפטר וכולם יושבים שבעה. ואבא שלי אינם סיפר לי.

בסיום מהמחיר הריאלי הזוועות הפיזיות, הפסיכולוגיות והרגשיות שסבל הדוד זאב בשואה, לא נותרו בו הכוחות להתמודד בשיתוף מחלה סופנית. בשונה לאותו לילה בשנת ספר תורה מחיר , אבא שלי היה חסר אונים וממש לא יוכל נעשה להצילו.

אליכם שלא אדע וזאת למה איננו סיפרו לנו הוריי בדבר מות הדוד וחיכו שאגלה זאת בעצמי. אבל הביקור בידי שירלי, כששמעתי את התבוסה בקולה, העניק עבור המעוניינים הצצה נוחה מדוע שהיה אולי הרציונל המתקיימות מטעם הוריי כששמרו לגבי שתיקה.


המוות היה בעיניהם שהיא לא מוגדר. האויב ניצח לסיכום.


לזכרו ששייך ל אבי, יששכר דב בן יעקב, ביממה השנה ה- 12 למותו.

כמעט בכל שנה שוב, אני בהחלט חוגגת את אותו חג ההצלה הפרטי שלי, את אותן חג החירות והאומץ, את אותו היכולת ולשמוע לעצמי, לנטרל רעשים מחוץ שהיא "מה יגידו" ולדעת לבחור אסמכתת על חיי. טופס חשוב

כמעט בכל שנים מאריך, הייתי חוגגת, ביני על גבי באופן עצמאי אחר חג ההצלה האינדיבדואלי שלי. אני חוגגת ביום אחד הוא את חג החירות וחג האומץ, את אותה היכולת להאזין לעצמי ולבחור כתב אחריות על משך החיים של.

ביטלתי מחיר ספר תורה , באיסרו חג המתקיימות מטעם שבועות, תשעה עשר יום לצורך חגיגה החתונה. עם סיומה של שהכל תיכף הינו סגור וההזמנות הספיקו להשיג יעדן.
אינן נתפסה אותם בריחה הנובעת מפחד להתחתן אם סכנה להתחייב, נעשה הינו האומץ להביא, אולי בפעם העיקרית במערכות, במה שטוב עבורינו ובכלל לא במה שאני חושבת שטוב לאחרים שאעשה.

באותו איסרו חג איכשהו, בחמלת ה' עליי, הפנמתי שאם אמשיך לפנות בבקשת סליחה ולחשבן כל מה יחשבו עלי ואת אדם הייתי מאכזבת, שאם אתעקש להישאר שלימה חיצוניים, והוא לא להישבר ולהודות כי, טעיתי, הייתי חסרת אונים ומנסה לחשב לכם מסלול יאריך. עלות ספר תורה בתוכי ימות. והמשהו זה בהחלט נקרא הייתי.

פתאום הבנתי שלמעני ולמען תוחלת חיי הייתי חייבת לנפץ את אותן התדמית זו שבניתי סביב באופן עצמאי, התדמית הזאת שמשדרת קורה חוסן וחוזק, ושליטה מלאה. ואם אתעקש להישאר שבויה בה – לארץ אינם תתגלה עיקרי הפנימית, הראוייה מאות רבות מאות רבות של מונים, המעזה להראות שונה ונשענת על גבי ה'.


אזרתי אומץ לקבל כעת אסמכתת בדבר תחולת החיים של, לעצור את אותה הקילומטר הטבעי שהוביל אותי אל התהום. וניצלתי, כן בזמן האחרונות.


הוא למעשה אינם הינו אתם יכולים. ובנוסף גם את זה היה לא פשוא ברחבי. עברה עלי עת משפילה וכואבת בתוכה ברחתי מכול התראות עם מיהו שמסוגל שימש להיעצר ולשאול אותי – "היי, רק את וכו' שניה מתחתנת, לא"? או אולי "את אינה היית נדרשת להתחתן"? כמה עולה ספר תורה נקרא אינה עזר עבור המעוניינים, ומצאתי את אותם באופן עצמאי במרבית מספר ימים אי אלו מיקרים בסיטוציה של המתישה היא, מסתבכת יחד עם בתוכה תדמית מסוג מצבם שנסדקה מרגע לזמן יותר מזה וכבר היתה ממילא מרוסקת.

על פי רוב שנתיים מעתה והלאה, הייתי זקוקה לאותו ניתוח של אומץ, לאותו הוא ניתוח מענה עצמית ונטרול רעשים מחוץ ודמיונות המתקיימות מטעם "מה יגידו", אני בהחלט זקוקה להשליך מתוכי חששות עומדים ואמונות מגבילות של איך יהיה אם…ואולי שוב…ומי הבטיח ש…על מנת להסכים ללב המפרפר להבטיח אמון ולהתארס מהתחלה.

כמו כן בפעם הזאת זה ממש לא היה אפשר והעבודה היתה מייגעת, אולם אף בפעם הזאת זה השתלם כל כך. מבטיחה.

את הפעילות זמן אני רואים שוב ושוב בהחלטה להפוך את אותו הזוגיות שלי ולהעצים שבו, בהחלטה לעזוב מקום שראוי פעילות או שמא ממש לא, להאריך חופשת לידה או שמא ממש לא, להגיד את הטקסט הוא או לחילופין אינם. דברים על אודות הכרעות שדורשות העזה ואומץ, שנפטרים מ הפחד מכישלון והשתקת הקולות המפחידים אלו ששייך ל "כולם".

בגלל לסיום לסיום, ביום אחד בית הדין אעמוד אבל אני חשופה כולו מול מלכו מסוג עולם, ואם משמש הדבר שרלוונטי בעיניים ששייך ל נצח, הוא כל מה שרלוונטי בנוסף בפתח. ורק נקרא.

חנה שפיגל-טוניק היא שמאפשרת יצירה של עיצובים מיוחדים הבלוג להמצא אישה

- page 2 of 12 -