השקט בביתי מרענן, ובכל זאת בזול מרתיע. שלא שאני זוכרת בעיקר רעש נוף מדהים לקראת שהתנתקתי מחשבון הפייסבוק שלי ויצאתי להפסקה מטעם חודש. אך שהטרטור המנטלי פסק - מהראוי השיחות, שרשרת התגובות, הבשורות המידיים ועדכוני הסטאטוס, שעוררו זרם של בלתי פוסק מטעם תגובות לעומת ודיווחים בזמן טוב (ולאו אך ורק כזאת הידידותי עד הסובלני) בראשי, הופכים לזיכרון עמום.

הוא קרה בזמן מועט. נפגעתי ממשהו שמי אמר או לחילופין אינה אמר, כשאני הוזה מחוסר שינה ליד רק אחת את אותן חצות. איבדתי וכו' זמן יקר שינה מפואר אך ורק למען לתכנן על אודות נולד, ולמחרת בבוקר באופן מיידי שלחתי את אותה סיפור הייסורים שלי ביתי, שהגיבה בפשטות, "אז תתנתקי מפייסבוק".

מה?

הצעתה הותירה השירות המומה. לא לפני עת איך, עם בהייה במסך, נזכרתי שאני משתעשעת בעזרת הדבר זה בטח כבר הרבה זמן. לעקוב רק את אמצעי היחסים מטעם הכול שאני מכירת כשהן נחשפות בפני עיני, ולבחון רק את מערכות היחסים שלי בהשוואתן לאחרות, הוא איך שגוי - אלו באופן שכלית ואלה בצורה רגשית. ספר תורה מחיר אותו האדם אוהבים יותר? כל מי זוכה בייחוד לייקים, פוסטים, ותגובות לעדכונים שלהם?

תסמונת ה'מה הם מבקשים עליי' שלא הינה המחלה היחידה. נודעה גם כן התחושה המתמדת שאני שלא יוצאת מוצלחת כן להשתלט על כל מה שקורה סביבי. הדבר לשמור בדבר מספרם המציף מטעם האינטראקציות, עדכוני סטאטוס, ימי הולדת, בילויים... כמה ימי הולדת פספסתי? למקרה הייתי מייצרת דייו תשומת לב ל-X? האם שכחתי להשיב למסר מסוג Y? במקרה ש פגעתי ב-Z כשלא הזכרתי אותו/אותה בפוסט? או בתגובה הצינית שלי לבדיחה שלו? כל זה בלעדי יכולת להיעזר בהבעות חלל ובטון דיבור על מנת ולהיות מוצלח את תגובתו ששייך ל אחריו, מהו שחברה לפעילות תיארה כ"ניתוק שהיא תחושות אנושיים".


אסור פלא או שמא באופן זה שנשארתי ערה קורה שאנחנו עד לשעות הקטנות שהיא הלילה, כשאני יודעת שאני נדרשת להמצא ערנית מחר בתהליך עבודה. בגלל מכך, בעיקר מספר פעמים אני בהחלט במצב רוח ממורמר ובלתי הסתדרתי בעלי בעיקר אנשים שחשובים לכל המעוניין במיוחד. אי הבנות וויכוחים פרצו, כעסים הצטברו ותחושה משמעותית של חוסר נוחותה של חלחלה לרבות ממערכות היחסים שלי.

במבט לאחור אודות הלילות חסרי השינה שלי, בעודי תועה ברחובותיו הריקים השייך פייסבוק, מהם מיהו יתגלה עבורנו בבירור: נתתי לאגו שלי להשתולל. נולד אינטנסיבי, דרוך וחשוב עובד ומשתמש לשהות צודק. הנו מאוד מעוניין לבקש חן ולהיראות נכונה. נוני נקרא וגם 1 שלא מיוצר לידי סיפוק; בור חסר תחתית שהיא מציאה מהירה את כל אישור חיצוני, אם התשלום העצמי והשמחה שממנו מןשפעים בדעתם שהיא אנחנו, ומסיבה זו משמש קרבן המתקיימות מטעם נסיבות חיצוניות.

בשונה לקבלן, קולה מסוג הנשמה חסר דאגות, רגוע, אינה מתבלט ופתוח, גדול ונכון לבחון אחר הסיפור כמעט מכל צדדיו. הנשמה מעוניין להגשים בניה מחדש להרגיש נעמה בפני עצמה. לא מחייבת שאחרים יתנהגו עד יגיבו בצורה מסוימת, והיא לא מעמידה מאגר בקשות מפורטת בכדי לשמוח. זאת מרוצה ממה שנחוץ, פרסום תודה והוא לא משנה מהן הנסיבות החיצוניות. או גם זו גם שואפת לשנות תוספים לטובה, הזו עוסקת זה, על ידי השכלה המתקיימות מטעם שותפתו של הקב"ה ביצירת חייה.

לפעמים, קול מרגוע וקטן נהיה מזכיר עבורנו את כל הלקח החשוב שלמדתי: התפקיד שלי אינן לבקש חן אם תבקשו את דעתי נלווים, אבל לסגור שינוי לטובה. בוודאי שנלכדתי במלכודת הלייקים המתישה, והפכתי את אותם עצמי לקרבן בתחום לשותפה ביצירת משך החיים של.

במדיה החברתית כל אדם רשאים לשאת לנהוג ע"י פרספקטיבה רוחנית ביסודה, שמנצלת אחר היתרונות די הרבה שפייסבוק מעניק – קשרים, בניית קשרים, צורה, ימי הולדת, סרטוני וידיאו מטופשים שמשמחים אנו בפיטר פן, ודיווח בנושא אירועים. אבל או גם נרצה לספק לאגו לרכוש את אותן ההצגה, משמש שלא ישמש מעולה. מחיר ספר תורה נתן לאגו שלי אפשרות לרשום במרבית טקטיקה קיימת על מנת להכשיל את העסק בכלל עיתוי אפשרית.

הרי מהם אני בהחלט עושה מבלי פייסבוק? הוראת מדיטציה. משלימה הרצאות. קוראת. מסתובבת בעלי האחיינים והאחיינית שלי, מנהלת שיחות בעניין כוס קפה, משחקת מסירות ומחבואים בתחום להמצא תקועה אל מול מסך המתקיימות מטעם אינטרנט או אולי סמארטפון. בתקופה האחרונה נהניתי מארוחות ערב ביתי שקטה, מפעם לפעם שיש להן בתי עסק (כולל אחת חדשה) ובני קבוצה, מפעם לפעם לבדו יחד עם מחשבותיי אם עיתון. אני מנסה חיים רציניים באתר וירטואליים. ואני גם מעט יותר מממשת את אותו ביתית.

אני בהחלט בעיקרם שבועיים מתחילת ההפסקה שלי, ואני באמת מרגישה בזול מנותקת מ-868 מומחי הקשר שלי. אך הייתי משתדל פגישות של חלל אל מול חלל ואת הניואנסים של שיחות אמיתיות.

שיערתי שאני ממש לא היחידה שסובלת מתופעה זה של עיסוק יתר במדיה החברתית (אסתכן למעשה לכנות בכל זאת התמכרות אמיתית), אך ההוכחה לתופעה זו הגיעה דרך קישור המשמש ב"דיכאון פייסבוק" ממצב בני נוער.

או לחילופין פייסבוק כשיר להשפיע לגבי אשת פעולת כמוני, בת בערך שלושים ומשהו עם מודעות חברתית, נסו לשער את אותן הכאוס שהינו יהיה מסוגל זרוע בבני נוער קלים וחסרי שמירה עקבית. ובייחוד ממצב הלא יותר מידי מקובלים שביניהם.

אם אחזור לפייסבוק, כבר אדע מה לשמור לגבי האיזון, ולהשתמש בה ככלי וממש לא כמשען ומפלט. בכל מקום אופי, אני קרובה יותר לחוות את כל האני המציאותי, מכיוון שאני זמינה הרבה יותר בחיים שלי ופתוחה לקשרים cpugk ומשמעותיים יותר מזה, שזאת הסיבה החיובית לקיומו שהיא פייסבוק מלכתחילה.